אושר דניאל ששרדה את הטבח, סיפרה בריאיון מצמרר לקלמן-ליברמן בכאן רשת ב' על 12 השעות הקשות בהן נלחמה על חייה והתייחסה לתחקיר צה"ל שצפוי להיות מוצג היום (רביעי) לשורדים ולמשפחות השכולות. על התחושות לקראת המפגש אמרה כי הרגשות מעורבים: "צד אחד אין סיכוי שאנחנו מפספסים את זה, ומהצד השני - וואו, מה אנחנו הולכים לשמוע שלא שמענו? איך נצא מזה?". "שלחו הודעת הכנה שיהיו מתחמים של סיוע נפשי. אתה אומר אוקיי, זה הולך להיות משהו רציני", הוסיפה. דניאל סיפרה על 12 השעות בהן נאבקה על חייה ובהן איבדה את שני חבריה הקרובים סף אדברג וסתיו ברזני: "יש משהו שהוא כל כך אנושי, שאתה לא מאמין למה שקרה לך". "גם כשאני עושה הרצאות, יש פעמים שאני יוצאת ואומרת 'רגע, יש מצב שזה המצאה? שזה בראש שלי?' לקבל ודאות על מה שקרה לי, שמישהו חיצוני, עם סמכות, יגיד לי 'כן, זה קרה' - זה יכול להשקיט איזשהו קול שעולה הרבה". על ניסיון הבריחה בבוקר הטבח סיפרה: "כשלקחנו ימינה מהמסיבה, בצומת רעים, ראינו עשרה מחבלים על אופנועים והם פירקו לנו את האוטו. הם ירו עלינו, ואנחנו הצלחנו לעבור דרכם. לקחנו שמאלה לכיוון אופקים, ואז אחד הרבש"צים של אחד היישובים פרסס אותנו כי הייתה רקטה על הכביש". "אסף זכרונו לברכה נהג כמו נהג פורמולה, והמחבלים כבר היו משני הצדדים של הצומת. אנחנו כולנו הורדנו את הראש וצרחנו 'שמע ישראל' הכי חזק שיש. לא הייתי בן אדם מאמין באותה תקופה, אבל ה'שמע ישראל' יצא לי מהמקום הכי עמוק של הלב". בהמשך הסתתרה יחד עם חבריה מתחת לבמה המרכזית במשך 3 שעות: "אנחנו נחשפנו לכל האימה שהעולם הזה יכול להציע. לא ראינו כלום עדיין, אבל שמענו דברים מזעזעים". כשנאלצו לצאת מהמסתור - נפרדה הקבוצה: "זו הפעם האחרונה שראיתי אותם בחיים". על הרגע בו הגיעה לידי כוחות המשטרה סיפרה: "צרחתי 'אנחנו יהודים, אנחנו יהודים'. זו הפעם הראשונה שהתפרקתי". "עם כל מה שעברתי בשבעה באוקטובר, זה היה צ'יפס לעומת הלוויות שלהם ולעומת הלחכות שהם יחזרו", סיפרה בהתייחסות לימים שאחרי הטבח עד שאותרו גופות חבריה.
