בצעדת 'צועדים לגיוס' השתתף גם יו"ר ארגון רבני צוהר, הרב דוד סתיו, רב הישוב שוהם, ובראיון לערוץ 7 הוא מספר על ההחלטה לחרוג ממנהגו ולהשתתף בצעדת המחאה. "בהפגנות אני בדרך כלל נמנע מלהשתתף", אומר הרב סתיו ומוסיף כי הפעם הוא רואה בהפגנה מעין סוג של תפילה וקריאה. "אנחנו יודעים על אוגדה שרק הבוקר נכנסה לפעילות בעזה, אנחנו רואים את המילואימניקים שקורסים ואת הצורך העצום של עם ישראל בכוחות, ואנחנו רואים גם את השאננות של קבוצות מסוימות, וזו קריאת השכמה, תפילה וזעקה, בואו תהיו שותפים. הנושא בעול עם חברו זו אחת מ-48 דרכים שהתורה נקנית בהן ואנחנו רוצים להיות שם". בהתייחס לטענה לפיה הצעדה כולה אינה אלא השתתפות במהלך פוליטי שתכליתו מאבק בממשלה, אומר הרב סתיו כי כיום גם הנחת תפילים ושמירת שבת הם מעשים פוליטיים כמו גם גיוס לצבא, וכשם שהוא נאבק מול בתי ספר האוסרים על תלמידיהם להניח תפילין כך הוא מתכוון להיאבק נגד מי שימנעו מילדיהם את השירות בצבא. "אני לא עושה הנחות לאף אחד. כמו שאני חושב שהנחת תפילין היא מצווה מהתורה, כך אני חושב שההליכה לצבא היא מצווה מהתורה". "אני לא עושה חשבון ואומר לעצמי שאם אאבק במנהלי בתי ספר שאוסרים הנחת תפילין אצלם ושוקל אם זה עוזר או לא עוזר לממשלה, עוזר לשמאל או עוזר לימין. יש תורה והיה אינה עושה חשבונות פוליטיים. הפוליטיקאים יעשו את חשבונותיהם ואנחנו נאמר את האמירה הערכית שלנו, אמירה יהודית ציונית דתית שלנו. אני לא מכיר מישהו שמאמין בתורה ולא יודע שחובת כל אדם להתגייס לצבא". הפתרון יגיע להבנת הרב סתיו דרך נחישות של שני גופים, הצבא שעליו לבצע את כל ההתאמות הנדרשות על מנת לאפשר שירות מיטבי ומירבי בלי לטייח ולשנות ולהמציא מספרים ונתונים, וכך גם נחישות של הממשלה. בהקשר זה הוא קובע כי לא מדובר בבעיה של ממשלת נתניהו שהרי גם ממשלת בנט לפיד לא נהגה אחרת ו"עשתה את אותן עוולות. זה לא עניין של ימין ושמאל. ממשלות ישראל לדורותיהן העלימו עין ושיתפו פעולה עם ההשתמטות הזו ולכן מדובר באקט שצריכים להיות שותפים לו מימין ומשמאל כל מי שטבת ואחריות מדינת שיראל לנגד עיניו". עוד מוסיף הרב סתיו ומעריך כי רבים בציבור החרדי מעוניינים לקחת חלק בעול הגיוס, אך הם מנועים מכך בגלל פוליטיקאים או גורמים אחרים שמסיבותיהם שלהם מונעים את התהליך. לקראת חג הפסח מספר הרב על התובנה שמלווה אותו בימים אלה והיא לקוחה מפרק א' בספר שמות, הפרק המספר את סיפורן של המיילדות העבריות וסיפורה של בת פרעה, נשים שמחלצות ילדים יהודים בניגוד לכל הסיכויים ולהן, אלה שלא עמדו מנגד, התורה מקדישה את מירב הסיפור יותר מאשר היא עוסקת ברוע המצרי. "זהו הסיפור של הגאולה, סיפור של אנשים שמאמינים בתיקון וביכולת להתמודד עם כל האתגרים וכאשר הם רואים רוע הם לא אומרים שאין מה לעשות ושהשלטון הוא כזה. להיות אדם שחי בגאולה ובעולם של חירות זה להיות אדם שנאבק מול כל אלה שסביבו וזה הסיפור של משה רבנו שיודע להכות את המצרי שמכה יהודי, שיודע להתערב בוויכוח בין יהודי ליהודי ונכנס כשהוא רואה עוול בין גויים לגויים, בין רועי מדיין לבנותיו של יתרו. גואל הוא אדם שאינו עמד מנגד כשהוא רואה עוול. לא מקרה הוא שמשה ניצול בזכות נשים שהאמינו שהן לא יכולות לעמוד מנגד כשיש עוול. זה היסוד של החירות והגאולה, האמונה ביכולת לתקן", הוא מסכם.
