1. מעשה באדם שפחד מכלבים גדולים כקטנים, מסוכנים כחמודים. כל אימת שכלב כלשהו התקרב לדל"ת מיליו - הוא הזדרז לשנע את עצמו הרחק כמטחווי קשת. השנים עברו והבריות מסביבו התקשו להאמין שיום אחד הוא יפסיק להתרחק מכלבים. יום אחד עלה לרכבת עיוור עם כלב נחיה.
היה צפוף מאוד ברכבת ומיודענו החושש מכלבים תדיר לא היה מסוגל לנוע ימין ושמאל. הוא נאלץ לעשות היסטוריה: לראשונה בחייו הוא עמד צמוד לכלב אמיתי במשך חצי שעה. כך התפוגג לו פחד השווא מכלבים ברגע אחד, לכאורה. אך זה לא ממש נכון; כי המבחן הבא יהיה בשעה שמיודענו החושש מכלבים יפגש עם כלב במקום שיאפשר לו לברוח, מבחינה טכנית.
2. שנים שמספרים לנו שאי אפשר לעשות שום דבר משמעותי בנושא הטרור מלבד להתגונן מפניו בפחד - עד שהגיע טראמפ והניח על השולחן את המשוואה הפשוטה: פיתרון מפתיע. הוא לא בהכרח טוב או מושלם, אבל עזבו את זה עכשיו. מה שמעניין יותר מכל הוא שלפתע, בין רגע אחד, התגלה קלון דמיוננו ברבים. תמיד סיפרו לנו שידינו כבולות כי 'יש אמריקה' ואנחנו מוכרחים לעשות ככל אשר היא מצווה אותנו. והנה, פתע פתאום, אמריקה אומרת בקול רם את מה שלא העזנו לחשוב עליו, גם אם בלי קשר לפוליטיקה המשוואה האנושית, לטובתנו ולטובת הכלל - הייתה פשוטה.
3. באופן מסוים, הכלב הוצמד לרגלנו ברכבת וזרמנו עם הסיטואציה למרות נשימות הפחד. כעת, מוטב שנודה בקול רם בטעויות העבר. נתוודה שהפחד האמריקאי אפוף הדמיון הסמיך לפת אותנו כל השנים, בזמן שגם אמריקה עצמה לא ממש ידעה איך לאכול את המזרח התיכון ואחזה בפאתוס וצלצולים לגבי 'הדרך הנכונה'.
עכשיו נדחפנו קדימה, כביכול. התקווה היא שההחלטות החשובות הבאות יגיעו מיוזמתנו, עם ביטחון עצמי במה שטוב לנו.
עשרות השנים האחרונות כמקשה אחת הוכיחו שלמרות כל הכלים והאפשרויות הטכניות - אנחנו שבויים בתודעת האין אונים המאלצת אותנו, למרבה האבסורד, לשלם מחירים מבישים וכואבים בזמן שהמשוואות הפשוטות נמצאות על השולחן וכל כוכב ריאליטי נטול פחד יכול להצביע עליהן בנקל.
4. גלי הכאב האחרונים מכריחים אותנו לפתח ביטחון עצמי ברור לגבי מה שטוב ונכון לנו. הפעם זה הרבה מעבר למשאלת לב שאפשר לומר שהיא נגועה בעניינים פוליטים. חוסר הביטחון העצמי הזה הוא מפתיע וקשה להבנה, אך אפשר למצוא את המשוואה לתופעה הזאת במהלכי ההיסטוריה הישראלית. עם הניצחונות המדהימים במלחמות ישראל הראשונות, סאגת ה'כוחי ועוצם ידי' החלה לפעם בנו, לצערנו.
היא העניקה לנו עוצמות אדירות, שפע כלכלי ותחושת גאווה. משהו גדול התפספס בדרך: ללא אמונה - אי אפשר לנצח במלחמות פשוטות מול אויב בכפכפים, גם אם המפתחות לניצחון נמצאות בכספת ויש לך את הקוד. אתה חי בסרט אמריקאי שאי אפשר להשתמש בו. בשביל להשתחרר מהשבי התודעתי מול אי הביטחון העצמי שלנו בדרכנו - צריך לשוב אחורה. לנטרל את פצצת התודעה בנוסח 'כוחי ועוצם ידי' ולהרכין ראש לשמיים אל מול הפלא הזה שנקרא 'מדינת ישראל', כל הצלחה ביטחונית-מדינית-כלכלית מחדש.
נדב גדליה הוא עורך ומגיש סרטונים וטקסטים, מוזיקאי, יוצר הסרטים "מדריך למתבונן האמיץ" (זמין כעת לצפיה ללא עלות!), "אבא עם אלוקים" ו"רווק עם אלוקים".