בשבוע שעבר קיים ד"ר גדי טאוב ריאיון עם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו. הזדרזתי להאזין לריאיון המרתק הזה מייד כשפורסם.

למעשה, זו הייתה ההזדמנות הראשונה, מתחילת המלחמה, לשמוע את ראש הממשלה בעצמו, מתאר את מהלך האירועים ההיסטוריים שאנו בעיצומם, מנקודת מבטו.

הריאיון הזה הוא מסמך היסטורי מרתק שמתאר בפירוט רב את המהפך הבלתי נתפס שמדינת ישראל עברה במהלך המלחמה, ובלשונו של ראש הממשלה בריאיון: "ישראל שלפני שנה וחצי שהייתה בשפל וכולם התחילו לחשוב עד מתי היא תוכל לשרוד, התגלתה כמדינה החזקה ביותר במזרח התיכון. בזכות גבורת לוחמינו ובזכות ההחלטות המושכלות שקיבלנו, והן לא היו פשוטות".

לדברי טאוב בריאיון אחר, חלק מרכזי מכלי התקשורת בישראל, מונע מהציבור להיות ערים להישגים העצומים של המלחמה: "התקשורת הישראלית היא גורם עוין שמנהל מלחמה פסיכולוגית נגד ישראל, אז רוב הצופים פשוט לא יודעים שלישראל יש הישגים מדהימים במלחמה הזאת... בכלל לא מבינים את התמונה הגיאופוליטית. בכלל לא מבינים שישראל עשתה פה מעשה, מה שלקח לנו עשרים וחמש שנה במקרה של נאצר, עשינו פה בתנאים הרבה יותר קשים בפחות משנה וחצי. פירקנו את טבעת החנק ההרבה יותר מתוחכמת שבנתה פה איראן..."

מומלץ להאזין לריאיון המלא ולו כדי להבין לעומק את המהפך שהמלחמה הזאת חוללה, כדי לדעת על מה להודות לה'. מתוך הריאיון הגדול הזה, אבקש להתמקד בכמה דקות שבהן דיברו ד"ר טאוב ורה"מ נתניהו על רוח הגבורה יוצאת הדופן שהתגלתה בקרב הלוחמים ובחלקים נרחבים של החברה הישראלית במהלך המלחמה ועד לימים אלה ממש.

עם כלביא יקום

גדי טאוב: "אני רוצה לשאול אותך משהו על הרוח של החברה הישראלית, כי התגלה פה משהו מדהים על הלוחמים שלנו. אנחנו כולנו חשבנו שזה דור שמצלמים את האוכל שלהם בפייסבוק, עסוקים רק בפופיק של עצמם... ואז התברר שאנשים פה הם פשוט אריות. אני זוכר איזה וידאו של איזה אדם שאיבד את רגלו בעזה, שאלה אותו איזו מראיינת, 'מה התוכניות שלך?' הוא אמר לה: 'את רואה את הכיסא גלגלים? אני רוצה לשים פה מא"ג, ולחזור'. זאת רוח מדהימה.

"מצד שני יש פה אליטה, אני מדבר על הקמפיין bring them home now"" (=השיבו אותם הביתה עכשיו), יש פה אליטה שמנסה להגיד שרק הכאב הפרטי קובע. אני שואל, הרי אנחנו לא יכולים לשרוד במזרח התיכון, בעולם שבו הכאב הפרטי הוא השיקול האחרון. אנחנו נידונו, אתה אומר את זה לא פעם, לחיות על חרבנו. האם אתה מרגיש שהחברה הישראלית, האליטה שלה, החברה הישראלית כולה, יש לה את כושר העמידה לעמוד במאמצים ארוכים?"

בנימין נתניהו: "אני מאמין שכן. אני חושב שלבד ממיעוט, שאני חושב שהוא יותר קטן ממה שחושבים, יש לו כסף ויש לו תמיכה, יש לו ארגון, יש לו עמותות זרות שעוזרות לו וכו', זה נכון, אבל אני חושב שרוב העם מבין ביתר שאת, אחרי 7 באוקטובר, שאם אנחנו לא נהיה מוכנים להילחם, לא נתקיים.

"כבר נאמר, קלישאה ידועה, 'אם הערבים, או האויבים שלנו, יניחו את נשקם – אז יהיה שלום. אם אנחנו נניח את נשקנו – לא נהיה פה'. ולכן, אנשים מבינים את זה. בגדול. וההתייצבות הרבתית, על אף הוויכוחים שהיו לפני כן בחברה הישראלית, כולם התייצבו. ואני חושב שזה סימן מאוד בריא לעוצמה שיש בחברה הישראלית מתחת לרובד של הוויכוח היומי. אז קודם כל הם באו והתייצבו ולחמו באמת כאריות, ממש 'עם כלביא יקום'. ממש כאריות..."

אנוסים על פי הדיבור

אחד החלקים הכי חשובים בספר "הסוד הישראלי", מאת ד"ר אברהם לבני, נמצא בפרק האחד־עשר, "לצאת ממצרים". בתוך הפרק הזה כותב המחבר: "תכליתה העליונה של הבריאה היא להביא את הנברא לידי הכרה שלמה, הכוללת את כל הידיעות בתוכה. ידיעה העולה עד השורש העליון, עד האני האלוהי שחולל בדברו את העולם. אך הדיבור היה כלוא בתחילתו בבריאה שחולל, באופן שאין הנברא מצליח להשתחרר מקליפת העולם הנברא ולהגיע אל הדיבור הטהור... זרע אברהם 'אנוס על פי הדיבור', יורד אל עומק טומאת מצרים כדי שהבורא יוכל לשבור את מצרים ויגאל ממנה את הדיבור" (עמ' 299–300).

הרבה דברים מהותיים השתנו כתוצאה מהמלחמה הגדולה שעודנו בעיצומה. אחד הדברים החשובים ביותר, כך נדמה לי, הוא גאולת הדיבור של החברה הישראלית. מאז פרוץ המלחמה נדמה שאפשר להגיד בחופשיות דברים שעד לא מזמן אי אפשר היה להגיד בקול ברשות הרבים. דברים כגון: רק טרנספר של אויבינו יביא שלום. או כל ווריאציה אחרת שמסקנתה החד־משמעית היא שאין סיכוי שנהיה מוכנים להמשיך לחיות לצד מפלצות הג'יהאד, מבקשי רעתנו החפצים להשמידנו.

אנוסים על פי הדיבור ירדנו אל השפל הגדול ביותר מאז הקמת המדינה, ומשם, החל הדיבור שלנו להשתחרר ולבקש את הפשוט ביותר: מה שהיה – הוא לא מה שיהיה!

במובן הזה, גם הריאיון הזה עם ראש הממשלה הוא דיבור שיוצא לחופשי. וכדבריו בסיום: "אנחנו כאן הפכנו את הקערה על פיה. אנחנו שינינו את פני המזרח התיכון. עוד היד נטויה, אבל יש כאן שינויים גדולים מאוד, ואני מאוד גאה בעם שלנו, אני גאה בצבא שלנו, פשוט לוחמים אריות. אני גאה בזרועות הביטחון שלנו, ואני גאה מעל הכול באזרחים שלנו, שהם נתנו את הגיבוי ואני מאמין שהם גם יתנו את הגיבוי להשלים את המלאכה".