
צופיה גץ היא שחקנית, סטנדאפיסטית, מרצה ואם לתשעה ילדים. היא גרה בתל תאומים ונושאת עימה סיפור חיים של שכול שהכה בה פעמיים אך גם של כוחות ושמחה אינסופית.
בראיון אישי היא משתפת על השכול ועל העוגן שמצאה בקרן קובי מנדל.
כבר בגיל 8 חוותה צופיה אובדן כאשר אביה, יאיר, נהרג לאחר שעל פי החשד התנגשה בו משאית, הובהל לבית חולים ברמאללה ולא שב ממנו. נסיבות מותו אינן ידועות במלואן, אך הכאב נשאר. "השכול הוא חוסר שאי אפשר לתאר במילים. אלו שלא איבדו לעולם לא יבינו אותנו. זו שפה אחרת", היא אומרת.
החיים המשיכו, והיא הקימה משפחה גדולה. שניים מילדיה נשואים, אחד מהם משרת במגלן, ולפני חודש היא הפכה לסבתא. אחד מילדיה, בן 25, אובחן עם אוטיזם בתפקוד גבוה ושירת שירות מלא בצה"ל במסגרת מג"ב. אך לצד האתגרים, החיים טמנו בחובה מכה קשה במיוחד – אובדן בתה הבכורה, אוריה.
לפני כשלוש וחצי שנים, חמישה חודשים לאחר שהתגרשה, חוותה צופיה את האובדן הכואב ביותר – אוריה, בתה הבכורה, שמה קץ לחייה לאחר מסע של שנתיים באשפוזים והתמודדות עם מחלת הדיכאון.
"קרן קובי מנדל היא לא רק קרש הצלה – היא האוויר והעוגן שלנו"
לאחר חצי שנה מצאו צופיה וילדיה את החיבוק לו נזקקו – קרן קובי מנדל. הקרן, שנוסדה לזכרו של הנער קובי מנדל ז"ל שנרצח יחד עם חברו יוסף איש-רן בגיל 13 בלבד. הקרן מלווה משפחות שכולות מכלל משפחת השכול- האזרחי והלאומי יחד. היא מעניקה לילדים ולהורים שכולים מקום תומך וליווי צמוד להתמודד עם האובדן.
משפחות השכול לא צריכות להתמודד לבד – עזרו לנו לעזור להן, לתרומות לחצו כאן>>>
הקרן מלווה את המשפחות במגוון סדנאות, חוגים ונופשים המותאמים לכלל הצרכים שקיימים. אם זה נופש לאימהות שמלווה עם מעגלי שיח רגשיים, וכן סדנת נגרות או יין לגברים, וכן גם לילדים מחנות בחגים ובקיץ רוויי פעילויות ואטרקציות, הכול נועד במטרה שלא ירגישו לבד.
"כששמעתי על מחנה קיץ בקרן קובי מנדל, מיד רשמתי את הבנות שלי. כשיצאו למחנה, סוף סוף יכולתי לראות איך הן מתמודדות עם הכאב והשכול מחוץ לבית, איך הן מוצאות שם חיבוק והכלה", היא מספרת.
צופיה עצמה משתתפת בנופשי אימהות, בסדנאות ובהרצאות. "כשהבנות שלי התקשרו אליי אחרי הפעם הראשונה ואמרו לי שהן מרגישות שם לא לבד כי יש עוד ילדים כמוהם – הבנתי כמה הקרן הזו חיונית. זו ההזדמנות שלהם לפגוש ילדים שכואבים את הכאב שלהם, גם בלי מילים".
"השכול האזרחי שקוף – וקרן קובי מנדל רואה אותנו"
היא מדברת בכאב על התחושה של משפחות ששכלו יקירים באירועים שאינם מוגדרים כטרור או מלחמה. "יש היררכיה בשכול – טרור, מלחמה ואז מחלות. אובדנות נמצאת הכי למטה. אין לה יוקרה, אין לה תמיכה ציבורית. בשכול האזרחי ובאובדנות בפרט הבדידות עצומה. אבל קרן קובי מנדל בוחרת לראות אותנו, את השכול השקוף, גם בתקופה של גידול במעגלי השכול הלאומי עקב מלחמת חרבות ברזל".
צופיה קוראת למשפחות שכולות לא להישאר לבד. "יש הורים שמפחדים לגעת בכאב, אבל בקרן קובי אתה מגלה שאפשר לחוות רגעים של שמחה בתוך הכאב. שהילדים שלך יכולים למצוא חברים שמבינים אותם באמת".
אליענה מנדל ברנר, מנכ"לית קרן קובי מנדל, מוסיפה: "המטרה שלנו היא לעטוף כל אדם שחווה אובדן, ולתת לו כלים להתמודד עם השכול במעטפת אוהבת ותומכת. הסיפור של צופיה שמגיעה מהשכול האזרחי נוגע בכולנו, המטרה שלנו היא לתמוך בכל משפחה שחוותה שכול ואובדן ומכל סיבה ולהעניק מקום של הכלה ואהבה לכל אחת ואחד".
בימים אלו מתקיים קמפיין לגיוס תרומות עבור הקרן, כדי לאפשר לה להמשיך ללוות משפחות שכולות. "זו ההזדמנות של כל אחד לעצור ולתת מקום למשפחות שאיבדו את היקר להן מכול. כי כולנו מכירים מישהו שנמצא במקום הזה", מבקשת צופיה.
משפחות השכול לא צריכות להתמודד לבד – עזרו לנו לעזור להן, לתרומות לחצו כאן>>>