חלאס עם פרקטיקות של משטרים אפלים

כל פעם שאני שומע על יהודים, תושבי יהודה ושומרון, שמנועים ממפגש עם עורך דין – אני לא יכול שלא להיזכר.

אחר צהריים של קיץ. הודעה חריגה מתפרסמת בקבוצת הוואטסאפ היישובית.

אבי, אדם מן היישוב – תרתי משמע – איש משפחה, איש כפיים ועמל – כותב לפתע:

"טלפון של עמיחי הרבש"צ – דחוף".

ולאחר שתי דקות: "דחוף, 50 ערבים עלינו".

כיו"ר המזכירות של היישוב, אני נכנס לרכב ונוסע במהירות לעבר המקום. אני מבין שאנחנו באירוע – אבל ממש לא מבין באיזה סוג של אירוע מדובר.

בדרך אני מתחיל להתחבר לפרטים: אבי טייל עם קבוצת נערים מאריאל בתוך תחומי העיר. עשרות מחבלים מהכפר הסמוך ליישוב עולים לעברם ומתחילים להכות בהם. אבי – המבוגר היחיד בקבוצה – נותר לבדו עם הנערים. הוא נלחם על החיים. בגבורה רבה הוא מצליח לחלץ את הקבוצה ואת עצמו (בסדר הזה) מידי הפורעים.

לרגע אני נושם לרווחה. עדיין אינני מבין שהאירוע רחוק מלהסתיים.

כמה דקות לאחר שאני מגיע ליישוב, מתחילים להגיע דיווחים על ניידות ובלשים שמסתובבים במקום. אני מבין: אבי עבר לינץ׳ – והציל ילדים בגבורה – אך כעת הוא הופך לחשוד. ולא סתם חשוד.

אבי נעצר, ולמרבה התדהמה – לא מאפשרים לו לפגוש עורך דין. לפתע, ליישוב יש שני תפקידים: זרוע אחת מחבקת את רעייתו ואת ילדיו, ודואגת למשפחה נורמטיבית שרגע אחד נדמה כאילו לא תוכל לשוב לחיים רגילים; והזרוע השנייה – מובילה מאבק ציבורי. הפגנות, צעדות – הכול כדי שאבי יוכל לממש את זכותו הבסיסית: לפגוש עורך דין.

ומנגד – "המערכת" מציירת את אבי כאויב וכסכנה. מאשימים אותו בחברות בארגון טרור וברצח.

עיתונאים מקבלים תדרוכים מגורמים עלומים – על כך שאבי מסוכן, על כך שמעצרו חיוני לשלום המזרח התיכון.

פתאום, יישוב של אנשים רגילים – אנשים שקמים בבוקר, יוצאים לעבודה, משלמים מיסים, עושים מילואים – מוצאים את עצמם חיים במקום שמצטייר תקשורתית כחממת טרור קיצונית ומסוכנת. הזיה מוחלטת.

לאחר לחץ ציבורי משמעותי – אבי פוגש עורך דין. רק אז אנו מתחילים להבין מה עובר עליו בימים הקשים בכלא שקמה באשקלון.

הופעלו עליו פרקטיקות קשות ומטורפות: גרירה על הקרקע כשהוא עירום, מניעת שינה – ודברים נוספים בלתי נסבלים שאי אפשר אפילו לדמיין.

רבנים חשובים ששמעו על המצב – תקפו בחריפות את השב"כ. דיון שנערך בוועדת הבריאות של הכנסת חשף מהלכים שאינם לגיטימיים.

וברוך ה׳ – לאחר עוד מספר ימים, אבי שוחרר למעצר בית.

לאחר תקופה נוספת, התיק נגדו נסגר. מחשוד ברצח ובחברות בארגון טרור – הוא חזר להיות אזרח מן השורה.

מהדימוי של חממת טרור מסוכנת – היישוב שלנו שב להיות קהילה לגיטימית של אזרחים שומרי חוק.

כלפי יהודים ביהודה ושומרון מופעלות פרקטיקות שאינן מקובלות בשום מדינה דמוקרטית.

אירוע של נזק לרכוש – אולי – נחקר כמו תיק רצח חמור.

אדם שאמור היה לקבל תעודת הוקרה – מוצא את עצמו מושלך פעמיים: פעם אחת בתאי מעצר מצחינים, כאחרון הפושעים; ופעם שנייה – כשמנסים להחזיר אותו לחיים, לאחר שהושחר, ומשפחתו וקהילתו פורקו.

רוצים לחקור? בבקשה.

אבל תבינו מי הטובים ומי הרעים.

ובעיקר – חלאס עם פרקטיקות של משטרים אפלים.

זכויות אזרח, זכות החפות, זכויות נחקר – אינן פריבילגיות ששמורות למקורבים בלבד.

תושבי מלאכי השלום – מחזקים את ידיכם.