רונן בר
רונן ברצילום: Chaim Goldberg/Flash90

זו לא קונספציה. לפחות במה שנוגע לשב"כ, הולך ומתברר מרגע לרגע שהאסון בשבעה באוקטובר לא היה קונספציה, לפחות לא קונספציה שאפיינה את כל היתר, זו הייתה אג'נדה סדורה ומעוותת במיוחד.

זו הייתה אג'נדה שתמכה בהמצאה המטונפת שנקראת 'טרור' יהודי, שעסקה בו, שהתמקדה בו, שהשקיעה את כל כולה בו, שעסקה בפוליטיקה פנימית ובערבוב מדיני, אג'נדה שמרשה לעצמה לתפור תיקים למקורבי ראש הממשלה כדי להגן על כיסאו של הבוס, אג'נדה שמרשה לעצמה לעצור "שמוקים" בלי ראיות ו"לזרוק אותם לתאי מעצר עם עכברים" רק כי הם מהצד הלא נכון פוליטית, אג'נדה שמרשה לעצמה לזלזל בלוחמים בני הציונות הדתית וההתיישבות. אג'נדה של רמיסת הדמוקרטיה.

נעשה רגע עצירה קטנה כדי לומר את המובן מאליו: אין דבר כזה "טרור יהודי", יש פעם בשני עשורים משוגע בודד שעושה מעשה נפשע, בלי תמיכה רחבה, בלי מימון וצינורות סבסוד, בלי מערכת של שטיפת מוח והקרבה עצמית. זה לא "טרור יהודי", אלה פושעים נקודתיים. יש גם פה ושם קטטות בין יהודים לערבים ביהודה ושומרון, הם לא טרור בדיוק כפי שכל קטטה איננה טרור.

הסיכוי שאי מי ייפגע מטרור יהודי נמוך יותר מהסיכוי שכריש ינשוך אותך כשאתה במים, בחדר האמבטיה הביתי. טרור יהודי הוא פיקציה, לא מצחיקה בכלל, שמטפחים בחוגי השמאל כבר עשורים כדי להצדיק את רדיפת המתיישבים. קיומה של מחלקה יהודית בשב"כ, בהקשר הזה, הוא בושה וחרפה.

אני לא שולל לגמרי את הצורך במחלקה יהודית בשב"כ: מישהו הרי צריך לטפל במפגיני קפלן שמרשים לעצמם לשגר נורי תאורה לבית ראש הממשלה, שקוראים לו בוגד ומעטרים את האמירה בשלל אמירות ורמזים על איך נפטרים מבוגד, שאוספים מאגרי נשק ביתיים למטרות תמוהות. כן, זהו תפקידה של המחלקה היהודית, אם היא למדה את הלקחים ממקרה יגאל עמיר, ובינתיים, כך נראה, היא לא ממש עושה זאת.

בחזרה לשב"כ: האמירות והמחאות של כלל השרים ושל ראש הממשלה הן עניין שחוזר על עצמו. לא נבחרתם בשביל למחות או לצייץ, בשביל זה די בנו – אנשי הימין - בתקשורת וברשתות, אתם שם בשביל לעשות. הדחת ראש השב"כ היא מאסט, אבל נראה שאין גם ברירה וצריך להדיח (וגם לחקור) את ראש המחלקה היהודית, ולעשות ניקוי אורוות במחלקה. כל מי שהיה שותף לפשע של השלכת נערים למעצר בלי ראיות, יצטרך להסביר – עם ראיות – את המעשים העברייניים האלו.

ומילה לסיום: בכל הארכת מעצר כזו יש גם שופט, כזה שמהווה חותמת גומי – השב"כ מבקש והוא מבצע. גם אם אפשר לסלוח לשופט שעמד דום בעבר למשמע מילות הקסם 'צורך ביטחוני', נדמה שאחרי החשיפה אצל איילה חסון אתמול, זה כבר לא ייסלח.