הסקרים האחרונים שמתפרסמים בתקשורת אינם מחמיאים למפלגת הציונות הדתית. האם זהו תיק האוצר כפוי הטובה? האם זו סוגיית גיוס החרדים? ואולי ההחלטה שבתקופת מלחמה לא עוסקים בפוליטיקה? שוחחנו על כך עם חברת הכנסת מיכל וולדיגר, אך בפתח הדברים ביקשנו את התיחסותה לפרשת הקלטת דבריו של ראש החטיבה היהודית בשב"כ.
לדבריה בכל פעם הזעזוע מפתיע אותה מחדש. "המילים מאבדות את המשמעות כשמזדעזעים מחד. הזעזוע הוא לא רק מהמעצרים ללא ראיות, הזעזוע הוא לא פחות מהההשקפה של אותו אדם, מהאג'נדה, מהשיפוטיות של אדם כזה שעומד בראש המחלקה היהודית שמזמן היה צריך לסגור אותה. זה לא תפקידו של השב"כ, אלא תפקידה של המשטרה".
בהתייחס לדבריו של איש המחלקה היהודית בעבר, דביר קריב, ולפיהם תפקידו של השב"כ הוא להיות גוף מסכל ומשום כך הוא אכן עוצר ללא ראיות, אומרת וולדיגר כי היא מכירה היטב את המושג פצצה מתקתקת ורק אותו. רק במקרים שכאלה מותר לנהוג באופן חריג, שאם לא כן ניתן יהיה לעצור כל אדם. "זה לא הולך כך. אנחנו במדינה דמוקרטית ויש לאנשים זכויות. אי אפשר לעצור אנשים מנהלית בלי שיראו שופט או עורך דין. איפה כל אותם שצועקים דמוקרטיה? כשמדובר בפצצות מתקתקות אין ברירה ועושים פעולות לפני שקורה משהו".
בדבריה היא מעלה תהיה לגבי אירוע עמירם בן אוליאל. "אני כבר לא יודעת מה קרה עם בן אוליאל. יכול להיות שהכול מבושל שם. ראה עד כמה זה פוגע באמון הציבור במוסדות הבסיסיים ביותר של מדינת ישראל".
"את האדם הזה צריך להעיף על טיל", אומרת וולדיגר בהתייחס לראש החטיבה היהודית בשל התבטאויות הקשות. באשר לצעדים אותם נכון לבצע היא אומרת שיש לבחון כל דבר לגופו. "מדינת ישראל של אחרי השבעה באוקטובר היא מדינה אחרת ותפקידנו להחזיר את האמון של העם במסגרות המדינה, בין היתר בשב"כ שהתנהל בצורה קטסטרופאלית שהביאה עלינו את השבעה באוקטובר. חייבים לעשות כאן בדיקה יסודית, דרוש ניקוי אורוות. בצמתים החשובים הללו צריכים לשבת שם אנשים ראויים מוסרית ערכית ואידיאולוגית. זה הדבר הבסיסי ביותר".
בהקשר זה היא מעלה את פעילותו של השר סמוטריץ' במשרד הביטחון מול ההתיישבות במגמה להשוות את תנאיהם לתנאי שאר אזרחי ישראל. מתוך תפיסה זו אושרו באחרונה 12 ישובים ובוצעו פעולות נוספות שמבקשות לבטא ריבונות, וריבונות בעיניה היא הוצאת השב"כ מהטיפול במתיישבים, כשם שבכל מקום אחר "אין שב"כ, יש משטרה".
בהמשך הדברים התבקשה וולדיגר להתייחס לשאלת היעלמותה של מפלגתה מחלק מהסקרים שפורסמו בחודשים האחרונים, וכבר בפתח הדברים היא מציינת כי מדובר בסקרים המתפרסמים בערוצים כדוגמת 11 ו-12 שביום הבוחר התברר המרחק הגדול בין הנבואות שניבאו למציאות כפי שהתבררה. בסקרים שהיא רואה המפלגה יציבה על חמישה מנדטים. "הסקר נכון לאותו יום ולמי שנשאל. הסקר האמיתי הוא ביום הבחירות. לכן שוב ושוב הספידו את ראש הממשלה וכל פעם מחדש העם אומר את דברו".
לזאת היא מוסיפה את ההבנה שרבים בציונות הדתית מצויים כעת בשדה הקרב ומודעים היטב לפעילות נבחרי הציבור של הציונות דתית למען אנשי המילואים. "חברי הכנסת בציונות הדתית כולם אנשים אידיאולוגים. אנחנו המפלגה שבה כולם מחוברים לשליחות במאת האחוזים, וגם בנושא הגיוס כולנו תמימי דעים שמה שהיה לא יהיה עוד, לא יעבור חוק שיעבוד על עצמנו, נדרוש שינוי לא כדי לתקוע אצבע בעין לאחינו החרדים. הם אחים שלנו", היא אומרת ומעירה כי כאשר היו מאבקי הרפורמה נשמעו בציונות הדתית קולות לקיום שיח והסכמה גם עם אנשי קפלן ופעילי אחים לנשק, בעוד כאשר מדובר בגיוס ובחרדים הקולות הקוראים לאחדות והסכמה נשמעים פחות. "אני רואה את כולם אחים שלי. אנחנו עם אחד ואנחנו צריכים למצוא את המחבר והמשותף. בנושא הגיוס אני לא רוצה לתקוע אצבע בעין אבל מה שחשוב הוא התוצאה".
"הבנים שלי כבר קיבלו צו לסבב חמישי לאחר פסח. אנחנו צריכים עוד חיילים, עוד לוחמים ועוד תומכי לחימה. חייבים לשנות את המשוואה ולשם כך דרושה חקיקה ודרוש שינוי חברתי שנעשה ובסוף נצליח", אומרת וולדיגר ובהתייחס למחיר שאולי משלמת מפלגתה על עמדותיה בסוגיה זו היא מוסיפה: "מגזר הציונות הדתית הוא מגזר שחושב ומעמיק, מגזר שמתלבט, נע וזע. אני מאמינה שיש מפלגות שהם מגרש חניה ושלשם הולכים הקולות עד יום בחירה, שבו אנשים חוזרים לכור מחצבתם ומבינים מי השליח האמיתי ושהנושאים מורכבים כמו שהחיים מורכבים. אני מאמינה שלא רק נעבור את אחוז החסימה אלא נעבור בבצורה ברורה ומשמעותית".