שופטי בג"ץ דנים היום (שלישי) בעתירות שהוגשו נגד הדחת ראש השב"כ רונן בר. ראש ההרכב שידון בתיק עומד נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית ואליו יצטרפו המשנה לנשיא השופט נעם סולברג והשופטת דפנה ברק-ארז.
בג"ץ יצטרך להחליט כיצד לנהוג בצו הביניים שהוציא והקפיא את הפיטורים עד להחלטה אחרת.
בפתח הדיון ההורים השכולים איציק בונצל ויהושע שני מפורום הגבורה זעקו באולם הדיונים "בושה" כשקהל גדול מצטרף אליהם והם מצביעים על הבכירים לשעבר. כשנכנסו השופטים נשמעו קריאות מהקהל לעברם "אין לכם סמכות". לדיון הגיעו ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו, אלוף (במיל') נעם תיבון וראש השב"כ לשעבר יורם כהן.
נשיא העליון פתח את הדיון: "אנחנו מבקשים לנהל דיון כהלכתו, ועל כן אבקש את המובן מאליו - מבחינת עורכי הדין שלא להתפרץ לדברים. אנחנו רוצים לנהל את הדיון כהלכתו עם קהל ואנו מקווים שיתאפשר לנו. אנחנו מבקשים ללא קריאות ביניים, כמובן שסמכות בית המשפט להרחיק כל אחד שמפריע לדיון".
עורך הדין ציון אמיר, המייצג את הממשלה, בדברי פתיחה: "ההחלטה התקבלה פה אחד ומי שעומד בראשה - להגדיר את נושא הליבה: ביטחון המדינה ובכלל זה סמכות למנות את ראש שב"כ והסמכות הזאת כוללת גם סמכות להפסיק כהונה. הסמכות הזאת באה לעולם על רקע חוסר אמון בולט ומתמשך שאי אפשר להמשיך ולעבוד עם ראש שירות כזה - לא עם הממשלה ולא עם ראש הממשלה".
השופט סולברג: "הסמכות היא לא הדבר המרכזי, אלא ההליך". עורך הדין אמיר: "זו עתירה פוליטית, די לראות את כל רשימת העותרים. תקחו את זה בחשבון כבודכם כשאתם דנים בעתירה הזו". השופט סולברג: "אדוני לא טוען, אם הבנתי נכון, להיעדר זכות עמידה למי מהעותרים, אלא שכשנדון בטענותיהם נבחין בזה שזה צבוע פוליטית".
האב השכול, איציק בונצל, התפרץ בשלב זה וזעק נגד רונן בר: "בגללו אין לנו ילדים. בגללו הילדים שלנו שוכבים בהר הרצל. אדם שאחראי על הפשע הכי גדול במדינת ישראל. אתם תשבו בליל הסדר סביב השולחן והדם של הילדים שלנו זורם". השופט עמית החליט לעצור את הדיון ולצאת להפסקה לאחר שלא הצליח להמשיך בו.
השופטים החליטו להמשך לקיים את הדיון ללא קהל והמתינו עד שמשמר בתי המשפט הוציא את כל הנוכחים מהאולם. יהושע שני אמר לאחר שיצא מאולם הדיונים: "כפי שצפינו, בית המשפט אינו המקום שבו נקבל צדק. אנחנו, המשפחות השכולות מטבח השביעי באוקטובר, רלוונטיים לעתירה נגד ראש השב"כ יותר מכל עותר אחר. בכנסת לפחות שומעים אותנו – אבל מסתבר שיש מקום אחד במדינה שסגור בפנינו, וזהו בית המשפט".
בהמשך, חודש הדיון אך ח"כ טלי גוטליב התפרצה כלפי השופטים, והם החליטו להפסיקו לזמן קצר כדי לאפשר את הוצאתה מהאולם. אחרי חידוש הדיון פרס שוב עו"ד ציון אמיר להציג את עמדת הממשלה וציין כי קיים חוסר אמון עמוק בין הממשלה לראש השב"כ.
"אי-אפשר להגן על המדינה בחוסר אמון מדמם כזה בין ראש ממשלה וראש שב"כ. אני מנסה לחשוב למה הדבר דומה, אז חשבתי על מעין דוגמא אינפנטילית שהעותרים מבקשים לכפות אמון בין בעל ואישה בתוך ביתם, זה ממש ככה. מערכת היחסים נהרסה, אי-אפשר לשקם הבניין קרס".
השופטת דפנה ברק-ארז התייחסה לדוגמא שהציג, והדגישה: "אולי יש פה אבחנה מאוד ברורה בין מה שאדם רשאי לעשות בתחום הפרטי, כאשר רק כללי המשפט הפרטי חלים עליו", לעולם הפוליטי-ציבורי.
עו"ד אמיר התייחס להורים השכולים, והשופט עמית השיב לו: "אנחנו לא עוסקים ב-7/10 ובכאביו, לא באסטרטגיה ובתפיסות הביטחוניות של ראש השב"כ לעומת תפיסותיו של ראש הממשלה - אנחנו עוסקים בשאלה מאוד מצומצמת אם ההליך של הפסקת הכהונה היה תקין או לא".
ח"כ גוטליב שוב התפרצה לדברי השופט עמית, שאמר לה כי היא "מפריעה לדיוני בית המשפט". "אדוני לא יטיל עליי אימה", קראה גוטליב. "איזה סמכות יש לכם לדלתיים סגורות, אם אדוני רוצה להוציא אותי בכוח מוזמן לעשות זאת, אני לא אתפלא". השופט עמית הורה להרחיק את ח"כ גוטליב - ושוב הדיון הופסק.
כשהדיון חודש פנה עו"ד אמר לשופטים ואמר: "אתם מתבקשים לתת החלטה בנושאים שאינכם חשופים לשיקולים, הביטחוניים והמבצעיים, שנוגעים לשאלת קיומה ובטחונה של המדינה. אתם אומרים לי פרוצדורה עליך ישראל. שהמדינה תישרף. כי מה לעשות - כשדיון בטחוני דחוף לא יתקיים כסדרו בין ראשי הדרג המדיני לבין ראש ארגון חשוב כמו השב"כ, הנכבדים שיושבים כאן לא יכולים לטעון במקומו של ראש השב"כ".
השופט נעם סולברג העיר בדיון בבג"ץ על הקושי לדון בעתירות נגד ראש השב"כ רונן בר, כאשר עיקר הטענות מבוססות על דיווחים מהתקשורת ולא על מידע ישיר מגורמים רשמיים: "נצטרך לקבל תשובה – למשל שמדובר בנושא חשאי, אבל יש קושי כשאנחנו שומעים רק מפי השמועה".
נציג המדינה, עו"ד ציון אמיר, השיב כי חוסר האמון בין ראש הממשלה לראש השב"כ התעורר עוד לפני פרשת "קטרגייט" – כבר בנובמבר 2024, וביתר שאת מאז אירועי 7 באוקטובר.