יש שיבקשו לראות בכך ממצא מרגיע, שהרי "רק" רבע מהמשיבים מגלים פסימיות, בעוד כ־40 אחוזים שוללים לחלוטין את סבירותו של תרחיש כזה, והשאר מעריכים את סיכוייו כנמוכים.
מצד שני, כאשר אחד מכל ארבעה במגזר שמקדש את האחדות רואה את ההידרדרות למלחמת אזרחים כתרחיש אפשרי, וכאשר בציבור הכללי ההערכה חמורה עוד יותר (לפי "מדד החברה הישראלית" של המכון למדיניות העם היהודי, כ־60 אחוזים מהישראלים רואים במלחמת אזרחים סכנה אמיתית ומוחשית), הרי שאי אפשר להתבסם מנתוני הסקר המגזרי.
ההתייחסות הפומבית של אישי ציבור בכירים בהווה ובעבר לתרחיש זה, ועצם קיומו של דיון בכך, מצביעים על הסחף שחל ביחסה של החברה הישראלית לאפשרות שעד לא מזמן הייתה מחוץ לתחום השיח הלגיטימי.
רבים בקרבנו חשים כי ירח הדבש של הסולידריות הישראלית, שאותו חווינו בנסיבות הנוראות של טבח שמחת תורה והמלחמה שבעקבותיו, מתקרב אל קיצו. לטענתם, בעיות היסוד שבעטיין ניצתה אש המחלוקת לאורך תשפ"ג רק נדחו מפאת המלחמה, וככל שזו דעכה והפכה לחלק משגרת חיינו הן צפו ועלו שוב במלוא חומרתן, כשעליהן נוספות סוגיות המלחמה וההאשמות בקשר אליה.
לא נדרש מאמץ כדי למצוא תימוכין לדברים אלה. למרות זאת, אין לקבל את ההערכה הפסימית המתלווה להם. ראשית, משום שהיא אינה משקללת כראוי את השפעותיה העמוקות של המלחמה על התנהגות הפרטים בחברה, על היחסים בין חלקיה ועל כללי המשחק במצבי מחלוקת. ערכי הערבות ההדדית, הסולידריות, האחווה והרעות, שב־7 באוקטובר ובימי המלחמה באו לידי ביטוי שאין דומה לו, לא התפוגגו! כך גם ההבנות כי מאבקנו הקיומי עדיין בעיצומו, וכי אחדותנו היא תנאי לניצחוננו.
שנית, משום שאיננו צופים פסיביים במתרחש. אנו שותפים פעילים, ובכוחנו להשפיע. ישראל צריכה לגייס את כל הכוחות החיוביים שבה ואת מלוא כוח הרצון הלאומי שלה כדי להבטיח את אחדותה, לחזק את חוסנה, להתמודד בהצלחה עם המבחנים הקשים שמציבים לה אויביה, למצות את ההזדמנויות הרבות שבפניה, להשלים את המפעל ההיסטורי ולבנות את הקומה הנוספת בבית הלאומי של העם היהודי.
למגזר הדתי־לאומי יש ערך מיוחד ותפקיד מפתח באתגרים הללו, הודות למאפייניו הייחודיים: תפיסתו הרעיונית, מחויבותו לכלל ישראל, המיומנות שפיתח לחיות בין ניגודים, ויכולתו לתמרן ולשלב בין העולמות. המחיר היקר ששילם במלחמה זו לא רק מטיל עליו את החובה לממש את צוואתם של הנופלים לאחדות, אלא מעניק לו את הזכות לתבוע כי כל מחלוקת תנוהל מתוך אחריות לשלמות החברה, לביטחונה ולחוסנה של המדינה.
את המונח "מלחמת אזרחים" (או "מלחמת אחים") צריך לשוב ולהוציא אל מחוץ לתחום.
הכותב הוא יושב ראש המועצה הציבורית של בית הציונות הדתית