ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ונשיא ארצות הברית דונלד טראמפ נפגשו השבוע (שני) בבית הלבן, בפעם השנייה מאז כניסת טראמפ לתפקידו.
נתניהו נקרא בדחיפות לארצות הברית והגיע ישירות מביקורו בהונגריה.
הוא התקבל בחמימות על ידי נשיא המעצמה הגדולה בעולם. למרות זאת, בישראל רבים מיהרו לסכם את ביקורו של נתניהו בארצות הברית כלא מוצלח.
הטענות היו שראש הממשלה הופתע מהודעת טראמפ על המגעים הישירים עם איראן, שלא קיבל מענה בסוגיית המכס וששמע בעיקר דברים שהיה מעדיף לא לשמוע. אלא שאם תשאלו את ראש הממשלה עצמו, הדברים נראים אחרת לגמרי. "זה היה ביקור מאוד טוב, ביקור מאוד חם, ויש גם דברים אחרים שתשמעו עליהם בהמשך", אמר ראש הממשלה ורמז שהפגישה עוד תניב בשורות שמוקדם לבשר.
עוד הדגיש נתניהו שהוא לא מתנגד להסכם גרעין עם איראן, אך זה חייב להיות הסדר מקיף מאוד. "אנחנו מסכימים שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני. זה יכול להיעשות בהסכם, אבל רק אם ההסכם הזה הוא הסכם נוסח לוב; שנכנסים, מפוצצים את המתקנים, מפרקים את כל המכשירים, בפיקוח אמריקני ובביצוע אמריקני, זה טוב. אפשרות שנייה, שזה לא יהיה. שהם סתם יגררו את השיחות, ואז האופציה היא צבאית. כולם מבינים את זה. על כך דנו באריכות", ציין.
נתניהו היה מרוצה גם מהשיח בינו לבין הנשיא בסוגיית השבת החטופים. "אנחנו נחושים לחסל את חמאס, ובאותה עת אנחנו נחושים להחזיר את כל חטופינו. הנשיא הסתכל עליי, ואמר לכתבים שם: ׳האיש הזה עובד כל הזמן כדי לשחרר את החטופים׳. אני מקווה שבזה הוא ניפץ את השקר שמופץ חדשות לבקרים שאני לא עובד למענם, שלא אכפת לי. אכפת לי, ואני עושה את זה, ואנחנו גם נצליח בזה. דיברנו על החזון של הנשיא טראמפ, כי אנחנו כרגע במגע עם מדינות שמדברות על האפשרות לקלוט הרבה מאוד עזתים. זה חשוב, כי בסוף זה מה שצריך להיות". לגבי הסוגיה הכלכלית טען כי "הנשיא טראמפ ביקש מהמדינות להוריד את גירעון הסחר שלהן עם ארצות הברית לאפס. אמרתי לו: ׳זה לא כל כך קשה בשבילנו. נעשה את זה׳. זה המעט שאנחנו יכולים לעשות לארצות הברית ולנשיאה, שעושים כל כך הרבה למעננו".
גורם מדיני אומר לנו כי בישראל לא הופתעו כלל מהצהרת טראמפ, שכן היה ידוע שהנשיא חותר לשיחות ישירות עד כמה שניתן ולהסכם מול איראן. גם ההכחשה האיראנית של השיחות הישירות היא לא הכחשה של עצם קיום שיחות על הסכם גרעין. לדבריו מההצהרה ניתן ללמוד שבירושלים עובדים מאז כניסת ממשל טראמפ ועוד לפני כן, כדי שהנשיא יתעקש מול האיראנים על הדגשים החשובים לישראל. מתברר שכל הצעדים הטקטיים בשטח נועדו להגביר את הלחץ על איראן להגיע לשולחן המשא ומתן: גם הזזת כוחות של צבא ארצות הברית לאזור, וגם משלוח של מערכות הגנה, כולל מערכת THAAD שנייה שישראל ייחלה לה במשך שנים, היו מנופי לחץ. זוהי רמיזה ברורה לאיראן שארצות הברית לצידה של ישראל מצד אחד, וגם מחמשת אותה לכל מקרה ומצב, מהצד השני.
ישראל כמודל למדינות העולם
רות פינס־פלדמן, עמיתת מחקר במכון משגב לביטחון לאומי ואסטרטגיה ציונית ודוקטורנטית בבית הספר ליחסים בין־לאומיים וממשל באוניברסיטת תל אביב, חושבת שבניגוד להערכות של רבים הפגישה של נתניהו וטראמפ הייתה מוצלחת וחיובית. "הפגישה מבטאת לא רק את היחסים המדיניים הטובים בין המדינות, אלא גם את היחסים האישיים הקרובים בין ראש הממשלה לנשיא טראמפ. ניכר שהם משדרים על אותו גל ביחס למרבית הסוגיות. זה ניכר גם בשפת הגוף וגם בעובדה שמסיבת העיתונאים בין השניים התנהלה ברוח טובה, בתום הפגישה".
באיזו נקודה אפשר להגדיר את הפגישה כמוצלחת?
"חשוב להסביר, ישראל מיצבה עצמה כדוגמה לשאר המדינות האזוריות, שאינן מעצמות־על, כיצד יש לנהוג ולפעול מול ארצות הברית. מדינות שונות רואות זאת ומעוניינות בקשר עם ארצות הברית הדומה לזה שיש לישראל, כך שגם מבחינה גלובלית יש כאן הצלחה גדולה. מדינות כמו אוקראינה, טייוואן ומדינות ערביות מתונות המעוניינות בחיזוק הקשרים עם ארצות הברית, רואות בישראל מודל לחיקוי. ראש הממשלה אף אמר בדבריו בתום הפגישה שישראל יכולה לשמש מודל למדינות רבות אחרות באופן שבו היא פועלת אל מול המכסים שהטילה ארצות הברית", היא אומרת. "מצד ארצות הברית יש כאן הצלחה ראשונה, שכן בעוד מדינות כמו סין וברזיל נוקטות יד תקיפה נגד הטלת המכסים, טראמפ כיוון לכך שזו תהיה נקודת הפתיחה שתביא אליו מדינות שונות למשא ומתן על פורמט מותאם חדש, שיסדיר את מדיניות הסחר בינן לבין ארצות הברית, כפי שעשתה ישראל".
עד כמה ההכרזה של טראמפ בעניין השיחות באיראן הפתיעה את נתניהו?
"אני בטוחה שזו הייתה הסיבה העיקרית לכך שהנשיא טראמפ הזמין באופן מיידי את נתניהו אליו. זו לא הייתה צריכה להיות הפתעה בעבור כל מי שעוקב אחרי ההתפתחויות בהקשר זה. עוד מימי הקמפיין של טראמפ, האחרון הצהיר על רצונו וכוונתו להגיע להסכם גרעין חדש ומשופר עם איראן, בעדיפות על פני הליכה בדרך הצבאית", היא מסבירה. "מדיניות הלחץ המקסימלי של טראמפ אל מול מקסימום הדרישות מאיראן ידועה לישראל. הקמפיין הצבאי נגד החות׳ים של צבא ארצות הברית מהשבועות האחרונים הוא חלק עיקרי בכך, כולל הצהרות טראמפ כי אם הם לא יעשו עסקה, יהיו הפצצות מהסוג שהיא, איראן, מעולם לא ראתה בעבר. הכול נועד על מנת ללחוץ על איראן לשוב לשולחן המשא ומתן. קצב האירועים אולי הגיע מוקדם מהצפוי, יחד עם הודעתו כי אלו יהיו שיחות ישירות, דבר שאיראן התנגדה לו".
וההכרזה של טראמפ תואמת את האינטרסים הישראליים?
"הדבר מתיישב עם האינטרסים הישראליים. אסור שישראל תיתפס כמי שהובילה את ארצות הברית ואת העולם למלחמה גרעינית. ימים יגידו אם טראמפ יצליח להביא לפירוק תוכנית הגרעין האיראנית בדרכים דיפלומטיות או לא. נתניהו הביא לדוגמה את המקרה הלובי כמודל רצוי, שם לוב התפרקה מנשקה הכימי והגרעיני מרצון תמורת תמריצים כלכליים, לאחר שהגיעה למצב פנימי גרוע, וזו הייתה מעין תקוותו האחרונה של משטר קדאפי. אכן, מבחינת ישראל התוצאה הסופית ולא הדרך היא החשובה, ואם ניתן להגיע אליה דרך משא ומתן, יש תחילה למצות זאת".
אחת הסוגיות העיקריות שנתניהו קיווה לקדם היא הטלת המכסים על יבוא מישראל. האם ניתן להבין שטראמפ ילך לקראת נתניהו בסוגיה הזאת?
"בהחלט. טראמפ רוצה להראות למדינות העולם שכדאי להן להיכנס למשא ומתן איתו, גם כדי להראות למדינות העולם שלהיות בעלות ברית של ארצות הברית ייטיב איתן כלכלית. ישראל משמשת דוגמה ומודל לכך. לכן חייבת להיות כאן הצלחה, מבחינת שני הצדדים. כפי שהנשיא אמר, מדינות רבות נוספות עומדות להגיע אל הבית הלבן על מנת לדון בתעריפי המכס, ישראל היא הראשונה שבהן".
מה היה ניתן להבין מדברי טראמפ על עסקת חטופים? האם נראה שקצת "ירד לו" מהנושא?
"גם בנושא זה, בעיניי יש מדיניות זהה לזו שארצות הברית נקטה כלפי איראן. המדיניות היא להפעיל לחץ צבאי בעזה, על מנת להזיז את חמאס מעמדותיו, כפי שארצות הברית הפעילה על שלוחתה של איראן, החות׳ים. כל עוד זה לא קורה, אין מבחינתו על מה לדון ביחס לעסקה. אמצעי נוסף ללחץ על חמאס הוא יוזמת טראמפ לעתיד עזה. לכן הוא ממשיך לקדם את הנושא, ואם חמאס לא ישתפו פעולה, הסוף ברור מבחינתם".
האם הבנו את העמדה של טראמפ לגבי עזה כפי שהוצגה בהצהרות לאחר הפגישה? או שהוא חזר על אותן סיסמאות שאנחנו מכירים?
"להפך, זה הסגנון של טראמפ. אלו לא סיסמאות אלא זו הצהרת כוונות. טעות לחשוב שמדובר בסיסמה חלולה. כך חשבו גם לגבי דבריו על הטלת המכסים, הרבה טעו לחשוב שמדובר בסיסמת בחירות, והנה הוא עשה את זה. כך לגבי עזה. הרוב סבורים כי לא יהיה ניתן לממש את יוזמת טראמפ, אך הנשיא ממשיך להצהיר על כוונתו לאפשר לאנשים לצאת מהרצועה אל מדינות אחרות, ואף פועל על מנת למצוא יעדים אטרקטיביים בעבור העזתים לעבור אליהם, אף שהיוזמה מתקבלת בהתנגדות רבה בעולם הערבי".
עוד היא מוסיפה: "עצם החזרה של טראמפ על עמדותיו שוב ושוב כפי שהן, באופן ברור, מחזקת את עמדתו ומראה על עקביות ומדיניות ברורה כלפי עזה, והוא אף מקבע את אותה מדיניות. המטרה בסוף היא לחסל את האיום הנשקף מעזה, הן בעבור ישראל והן בעבור העזתים, ולהפוך את עזה ואת חופי הרצועה למקום שניתן לחיות בו בשלום ובשגשוג. אסור לשגות ולחשוב שטראמפ סתם מדבר, אלא עלינו להקשיב ולהפנים את מה שהוא אומר ולראות בכך יעד אמריקני למימוש. כך גם ביחס לאיראן. הנשיא טראמפ שב ואומר, לא אתן לאיראן להיות גרעינית. זו לא סיסמה. זו הצהרת כוונות. בניגוד להסכם הקודם, שארצות הברית פרשה ממנו, ושבמסגרתו איראן הייתה כבר השנה כפסע מנשק גרעיני, טראמפ חוזר ומדגיש כי לא ייתן לכך לקרות".
תיאום הדוק עם ישראל
אחד הרגעים שאולי כן היו צריכים להדאיג את ראש הממשלה היה ההצהרה של הנשיא טראמפ לגבי טורקיה, שלישראל יש עימות מדיני איתה וגם התנגשויות אינטרסים סביב סוריה. טראמפ כינה את ארדואן "חברי הטוב" ואמר כי הוא מוכן לפשר בינו ובין נתניהו.
עד כמה ישראל צריכה להיות מודאגת מעמדת טראמפ כלפי טורקיה?
"עלינו לשים לב להתפתחויות מול טורקיה ומול 'האסלאם הפוליטי'. מבחינת המערב, מדינות כמו טורקיה נתפסות כשחקן לגיטימי ואף מרסן בעולם המוסלמי. חשוב שלישראל תהיה כתובת לפנות אליה כמגשר מולן, ובמקביל עלינו לפעול על מנת להבהיר לארצות הברית מהן הסכנות הנשקפות משחקניות אלו", היא מציינת. "ספציפית מול טורקיה, עלינו להבהיר מהי עמדתה של ישראל ומהם הקווים האדומים שלה ביחס למכירות אמצעי לחימה בין ארצות הברית לטורקיה ולגבי ביסוס מעמדה בסוריה. הסגנון של 'חברי הטוב' הוא סגנון של מי שמנהל משא ומתן, בונה אמון הדדי ויחסים טובים עם הצד השני. צריך להיות חכמים ולהשתמש בכך לטובת ישראל ולפעול לביסוס היציבות באזור".
שובו של נתניהו לקלחת הישראלית הרותחת, הכוללת את בג"ץ, הרפורמה המשפטית, העדות בבית המשפט ופיטורי ראש השב"כ, השכיח מהר מאוד מהתקשורת הישראלית את ביקורו של ראש הממשלה. אבל כדאי לשים לב לפרטים הקטנים: נתניהו הוזמן להגיע לבית הלבן בדחיפות, לביקור קצר ומשמעותי, וזה כשלעצמו לא עניין פעוט. הדבר מלמד על התיאום ההדוק של טראמפ עם נתניהו ועל הרצון לשתף את ישראל בכל המהלכים. בחדר הסגור נאמר שהממשל יעדכן את ישראל בהתקדמות או באי ההתקדמות במגעים שייערכו עם איראן, והובהר שיש קשב בוושינגטון לדרישות הישראליות. גם בנושא העזתי יש תחושה שהממשל מתייצב לימינה של ישראל, וגם אם יש פערים - הם קטנים מאוד.
הנושא הכלכלי הוא אולי התעלומה הגדולה. תוכנית המכסים של הנשיא טראמפ כבר נכנסה לתוקף, והשאלה היא האם יעשה צעד כלפי ישראל בנושא בהמשך. בסביבת ראש הממשלה מעריכים שהתשובה לשאלה הזאת חיובית, בניגוד להערכות של פרשנים שונים בארץ. חובת ההוכחה בעניין זה היא על ראש הממשלה. היחס עם הממשל האוהד צריך להיות מנוצל כמה שיותר כדי להשיג את מטרות המלחמה של ישראל, מבלי להסיר עין מהחזיתות השונות, המדיניות והביטחוניות.
