תא"ל (במיל') עופר וינטר סיפר באירוע בו השתתף על הדרך שבה בחר להתבטא במהלך שירותו הצבאי ודיבר על חשיבות הענווה אצל מפקדים.
"הגיע אלי אחד הקצינים הבכירים ואמר לי: 'עופר רציתי להתנצל בפניך'. אמרתי לו: 'אני לא זוכר שעשית לי משהו רע - אבל אתה כנראה זוכר'. הוא אמר: 'אתה זוכר שלפני כמה חודשים עלית בפורום הזה ודיברת על חיילי גבעתי והמנהרות ופיתחתם את מה שפיתחתם בחטיבה? כשירדת מהבמה ומהפודיום בשורה הראשונה צחקנו עליך. אמרנו מח"ט גבעתי לא התבגר. כשהתחילה המלחמה ניסינו להדביק את המקום שחטיבת גבעתי הייתה בו כמה חודשים לפני'", תיאר וינטר.
מסקנתו מהסיפור הייתה כי "האומץ להביע דעה נובע מתוך אותה מילה קטנה 'ענווה'. הבנה שאני לא הדבר החשוב. תצחקו עלי, מה קרה? אני חושב כך, אני מאמין בזה, אומר את הדברים ואתם תתמודדו.
שאלו אותי: 'כל דבר שאתה חושב אתה אומר?' עניתי 'לא'. כשתדרכי חיילים שיצאו קורס קצינים אמרתי להם שהסיבה שאנשים נכשלים בקורס היא 'לא הסתדרתי עם מפקד הצוות שלי'. למה? כי הייתי מתחכם וצריך לומר לו מה אני חושב. אמרתי להם: 'המשימה מספר אחת שלכם בקרס קצינים היא להסתדר עם המפקד. אל תנסו לחנך אותם'. אבל, שונה הדבר כשאתה מוביל אנשים לקרב, צריך לנצח ולדאוג שהאנשים שלך יחזרו הביתה. כאן תמסור את נפשך. זו ענווה", סיכם.