אנו מביאים כאן את פרקי חייו המקוצרים של הרב שלמה בורשטין זצ"ל:
הרב שלמה בן הרב שלום (אלתר) וטובה (פעשע גיטל) בורשטין יליד תרע"ד, בעיר ביאליסטוק (פולין) אשר משם עברה משפחתו לטיקטין.
כאן סיים בהצטיינות את לימודיו היסודיים והתיכוניים במתכונתם התורנית, זאת תוך השלמה ביתית מעולה, בשקידה רבה ומאומצת, בלימוד התורה; ומכאן המשיך הרב את דרכו התורנית בישיבה הגבוהה אשר בלומז'ה, בה נכנס בכל אונו ועמקותו ללימוד.
בשנת תר"ץ המשיך בישיבתו של רבי אלחנן וסרמן-בברנוביץ, שם עלה במעלות התורה והיראה עד עוברו והשתקעותו בטו"ב (בן 17) שנותיו, בישיבה הגדולה אשר ב"מיר" בה למד עד העברתה לא"י.
בגיל 20 כבר הוסמך לרבנות ע"י גדולי רבני פולין וישיבותיה. ואף היה לרב-פוסק בעיר המפורסמת נאליבאקי בחסות רבה של העיר.
כמו כן מילא הרב בורשטין את "מקום הפסיקה" של העירה "מיר" מידי חופשת רבם.
בפרוץ מלחמת העולם השניה – תקופת "בין הזמנים" נותר הרב תחת הכיבוש הנאצי, ואחרי תלאות וקשיים רבים תוך הצלת יהודים, הצליח להימלט משיני החיה הנאצית ומהרוסים וחזר במהרה לישיבתו – "ישיבת מיר" – אשר עברה בנתיים לוילנא.
מכאן המשיך עם ישיבתו במסע מופלא, זאת תוך השתדלות מירבית תוך הצלחה רבה, לשקוד ולצלול בעומק "ים התלמוד". (ע"ע "נס ההצלה של ישיבת מיר" להרב הרצמן וכן בכתב העת "הפרדס" בתקופה הנ"ל). לאחר מכן בקשיים וע"י נסים רבים, הגיע הרב עם ישיבתו לחצי שנה ליפן ולארבע שנים לסין, שם פתחו מחדש את הישיבה בעיר הבינלאומית – שחנאי.
כל אותה עת היה הרב בורשטיין בין המסייעים בדברים השונים להצלתה של הישיבה, עם הקפדה מוחלטת להיות שקוע כולו בעמקן של סוגיות הש"ס.
בשנת תש"ו עת עזבו תלמידי ישיבת מיר את שחנאי נקרא הרב בורשטין לשמש כר"מ בישיבת רבי יצחק אלחנן בארה"ב אך העדיף להמשיך בישיבתו כשהוא פועל בעזרתו של הג'וינט להעברת תלמידי הישיבה מסין לארה"ב. באותו פרק זמן היה בין מייסדי ישיבה קטנה בסן-פרנציסקו אשר התפתחה לכבוד ולתפארת. מכאן עבר הרב עם ישיבת מיר, לנדודיה בארה"ב, עד הגיעה לברוקלין, כשבכל הנדודים והפעולות הקפידה הישיבה על המשך הלימוד התקין.
ביום י"א טבת תש"ז (עיין בעתונות היהודית באורוגואי דאז) היגר הרב לבירת אורוגואי-מונטבידיאו, ומיד החל ביסודה של ישיבה – ישיבת "הרב קוק".
ישיבת "הרב קוק":
הישיבה, במונטבידיאו-הבירה, היוותה חידוש בקהילה היהודית באורוגואי.
פעמים רבות דרש הדבר הכשרת ביתם של התלמידים, וכן הכשרת משפחותיהם למושג החדש, כך שהישיבה החדירה בקהילה היהודית התיחסות מחודשת לערכים של תורה וחוללה מהפך בדרך חינוכם של אנשי הקהילה היהודית.
הישיבה כללה מסלולים שונים:
א. ישיבה גבוהה: (במתכונת המקובלת) אשר בה שקדו התלמידים בקביעות והתמדה רבה תוך קבלת יסודות איתנים בתורה, דרך ארץ, ואהבת א"י.
ב. ישיבה לתיכון: המיועדת לבחורים – משעות הצהרים – אחרי לימודי התיכון.
ג. ישיבת ערב: שכללה לימודי יהדות משלימים לסטודנטים ואקדמאים.
כאן השקיע הרב בורשטין את מלא מרצו והשכיל עשות בשילוב המופלא של ישיבות המוסר עם ותוך הקנית יסודות איתנים ביהדות וציונות, דרך-אותה, מאמץ הרב שנים רבות בדרכו – החינוכית – העניפה והפוריה.
הישיבה העמידה בנרוצת השנים דורות של בחורי-ישיבה, מורי-הוראה, ואקדמאים תורניים.
עם הוסדה של הישיבה נשא הרב לאשה את שושנה ספיר בתם של השו"ב המקומי הרה"ח יהושע אברהם ספיר זצ"ל והרבנית פייגה ע"ה – נצר למשפחות רבנים מכובדות בפולין.
הרב בורשטין העמיד דור תלמידי חכמים לכבוד ולתפארת :
בכורו הרב שלום פנחס (רעיתו מרים לבית הרב ש. קופרמן) שימש בדרגת סגן אלוף כרבה הצבאי של עוצבת רמת הגולן וראש ישיבה בחדרה וכיום עומד בראש ישיבה שהקים לעולים מחבר העמים במגדל העמק.
בתו הרבנית טובה נישאה להרב הלל דוד מבחירי תלמידי כולל איתרי בחדרה וכיום משמש כרב בית החולים "הלל יפה" בחדרה.
בנו הרב דוד יהודה נישא לנכדתו של רבי אריה לוין זצ"ל (שרה, לבית הרב רפאל בנימין לוין זצ"ל ) שקד מזה שנים רבות בישיבת מיר וכיום משמש כראש כולל לאברכים מצטיינים בירושלים , חיבר מספר חיבורים תורניים.
בתו הרבנית אסתר נישאה להרב אליקים לבנון מטובי תלמידי ישיבת "מרכז הרב"" והלכה ברורה" וכיום משמש כרב הישוב אלון מורה וכראש ישיבת "ברכת יוסף". הרבנית אסתר מראשי "בנין–שלם" ומרצה מבוקשת לעניני זוגיות ומשפחה.
בנו הרב מנחם למד ומלמד בישיבת "מרכז הרב" וכותב מאמרים וספרים בנושאי המקדש והראליה במקורות. נישא לטובה בת ראש הכולל הרב בנימין הרלינג – הי"ד. והקים את מכון פוע"ה המסייע (ללא תשלום) לאלפי זוגות עם בעיות פוריות. הרב שלמה בורשטין משמש כנשיא המכון.
בתו: הרבנית זיוה, ילידת א"י נשאה להרב אברהם שילר מבחירי תלמידי "מרכז הרב". מחנכת ותיקה בחיספין ובעלה ר"מ בישיבת הגולן.
בשילוב עם המסירות המופלאה לישיבתו פעל הרב רבות בקרב הקהילה היהודית במונטבידיאו, פעילות שכללה בין היתר : שיחות והרצאות, ארגון שעורים, כתבות תדירות בעיתונות היהודית על : פרשת השבוע עניני דיומא – באספקלרית היהדות , ונושאי יהדות אחרים. כתיבת והפצת קונטרסי "פירוש למשנה באידיש".
כמו כן שימש הרב כרבו של בית הכנסת הגדול "ביהכנ"ס דליטא".
באותה עת פעלה הרבנית שושנה בורשטין ליצירת בית ספר ותיכון עברי אשר ישמש כתחליף עבור היהודים הלומדים בבתי הספר הגויים; מאוחר יותר התאחדו הישיבה ובית הספר ונקראו יחדיו : "יבנה" שהם על מוסדותיהם משמשים מרכז ליהדות אורוגואי, עד עצם היום הזה.
ממשפחתו של הרב בורשטיין נמסר כי רוב כתביו הנם בכ"י, ועדיין בשלבי עריכה והוצאה לאור, הם כוללים בין היתר :
א. מאמרים והגיגים על פרשיות השבוע ומועדי ישראל (הופיעו תדיר בעתונות אורוגואי).
ב. קובץ שיחות המוסר של המשגיח ר' יחזקאל לוינשטיין זצ"ל (משך שנים רבות).
ג. חידושים והערות על הש"ס.
ד. קונטרסי פירוש למשנה באידיש.
ה. מאמרי מוסר ומחשבה ביהדות ובבעיות הזמן (חלקם הופיעו בעיתונות אורוגואי).
ו. פרקים ממשנתו של הרב בורשטין – בעריכת בנו מנחם – י"ל "השגחה פרטית" . "משכיל לשלמה". "הכרת טובה" וכן פרקים נוספים.
ז. תקצירי הלכות שבת.
ח. אגרות ותשובות שהשיב לשואליו.
ט. מאמרים בנושאים שונים ביהדות (חלקם פורסם באורוגואי).
י. הספר "שלמי יחזקאל".
עם התארגנות ועד פעולה בהשתתפות רבים מפרנסי חדרה נקרא הרב בורשטין ליסד ישיבה תיכונית – במסגרת "ישיבות בני עקיבא" – בחדרה. לכאן הגיע הרב בורשטין בלוית קבוצת תלמידים שנתלוו עמו בעלותו ארצה.
צוותה החינוכי של הישיבה בראשות הרב בורשטין, והנהלת הישיבה (בראשות המנהל מר נח נאמן) פעלו יחדיו בתנופה רבה לביסוסה והתרחבותה של הישיבה עד עלותה על דרך המלך. בד בבד נעשו מאמצים רבים לשכלול והרחבת הישיבה בעזרת הקונסול מר ש. גוטליב ופרנסי העיר בראשות מ"מ ראש העיר מר מ. קוסטליץ. עד אשר לקראת שנה"ל תשכ"ח הוחל בהעברת הישיבה לקריתה החדשה והמפוארת "קרית גולדשמידט" אשר על אם- הדרך ת"א-חיפה, בתוך כך, בהנהלתו המסורה של מנהל הישיבה מר ברוך מרמור נעשו מאמצים רבים לפיתוח הישיבה וציודה במעבדות ואמצעי עזר משוכללים.
כמו כן נפתחו בישיבה לבד מהמגמה העיונית מגמות ריאלית וביולוגית, כשמנהל התיכון לנתיביו השונים, הרב ברכיהו סקס שוקד בעמל רב לפיתוח כל מגמות הישיבה ושמירת רמתם הנאותה.
לקראת שנת תשל"ד נפתח בישיבה מסלול מקצועי-אזורי ללימודי חשמל המסתייע במעבדות משוכללות ובאמצעי עזר מתוחכמים והמצטיין ברמתו הגבוהה. כמו כן נפתחו בישיבה מגמה מיכנית במסלול המקצועי ומגמת מחשבים.
בשנים תשל"ו – תשל"ז המשיכה הישיבה בתנופת פיתוח רחבה בבניין בית מדרש מפואר ("אהל-יצחק"). חדרי כיתות ומעבדות מקצועיות, מאוחר יותר נוספה לישיבה חטיבת ביניים רחבה ולמעשה הפכה הישיבה כמרכז לחינוך דתי בחדרה.
ראש-הישיבה, הרב בורשטין בשיתוף עם הרב חיים אבלסון זצ"ל (אף הוא בוגר ישיבת מיר) שמשו תדיר כמחנכים וכרמ"ים ישירים של הכיתות הגבוהות, כך שבעזרת צוות הרמי"ם וההדרכה המסורים, המקפידים על מתן התיחסות אישית לכל תלמיד, מחדירים בתלמידי הישיבה חינוך לחיי תורה עם תחושה הכרתית מעמיקה לראיית תורתינו כתורה המדריכה בחיי היום יום. ובע"ה זכתה הישיבה לחנך ט"ל מחזורים (עד שנת תשס"ד) לכבוד ולתפארת, אשר ממשיכים בשקידתם בתורה, בהגנת הארץ, בלימודים אקדמאיים וכד': זאת תוך הקפדה על ניהול חיי תורה ויראת שמיים אמיתיים. במקביל התמיד הרב בורשטין במתן שעורים, הרצאות ושיחות לצבור הרחב באזור חדרה וברחבי הארץ.
בני משפחתו מסכמים את מסכת חייו הענפה במילים "הרב בורשטין, היה נערץ על הציבור כולו מתוך מידותיו המפוארות, נועם הליכותיו, אהבת רדיפת והשכנת שלום, ממשיך בהקרנת אור-יקרות מעמק טוב ריגשת לבו על כל מכריו".
הרב שלמה בן הרב שלום (אלתר) וטובה (פעשע גיטל) בורשטין יליד תרע"ד, בעיר ביאליסטוק (פולין) אשר משם עברה משפחתו לטיקטין.
כאן סיים בהצטיינות את לימודיו היסודיים והתיכוניים במתכונתם התורנית, זאת תוך השלמה ביתית מעולה, בשקידה רבה ומאומצת, בלימוד התורה; ומכאן המשיך הרב את דרכו התורנית בישיבה הגבוהה אשר בלומז'ה, בה נכנס בכל אונו ועמקותו ללימוד.
בשנת תר"ץ המשיך בישיבתו של רבי אלחנן וסרמן-בברנוביץ, שם עלה במעלות התורה והיראה עד עוברו והשתקעותו בטו"ב (בן 17) שנותיו, בישיבה הגדולה אשר ב"מיר" בה למד עד העברתה לא"י.
בגיל 20 כבר הוסמך לרבנות ע"י גדולי רבני פולין וישיבותיה. ואף היה לרב-פוסק בעיר המפורסמת נאליבאקי בחסות רבה של העיר.
כמו כן מילא הרב בורשטין את "מקום הפסיקה" של העירה "מיר" מידי חופשת רבם.
בפרוץ מלחמת העולם השניה – תקופת "בין הזמנים" נותר הרב תחת הכיבוש הנאצי, ואחרי תלאות וקשיים רבים תוך הצלת יהודים, הצליח להימלט משיני החיה הנאצית ומהרוסים וחזר במהרה לישיבתו – "ישיבת מיר" – אשר עברה בנתיים לוילנא.
מכאן המשיך עם ישיבתו במסע מופלא, זאת תוך השתדלות מירבית תוך הצלחה רבה, לשקוד ולצלול בעומק "ים התלמוד". (ע"ע "נס ההצלה של ישיבת מיר" להרב הרצמן וכן בכתב העת "הפרדס" בתקופה הנ"ל). לאחר מכן בקשיים וע"י נסים רבים, הגיע הרב עם ישיבתו לחצי שנה ליפן ולארבע שנים לסין, שם פתחו מחדש את הישיבה בעיר הבינלאומית – שחנאי.
כל אותה עת היה הרב בורשטיין בין המסייעים בדברים השונים להצלתה של הישיבה, עם הקפדה מוחלטת להיות שקוע כולו בעמקן של סוגיות הש"ס.
בשנת תש"ו עת עזבו תלמידי ישיבת מיר את שחנאי נקרא הרב בורשטין לשמש כר"מ בישיבת רבי יצחק אלחנן בארה"ב אך העדיף להמשיך בישיבתו כשהוא פועל בעזרתו של הג'וינט להעברת תלמידי הישיבה מסין לארה"ב. באותו פרק זמן היה בין מייסדי ישיבה קטנה בסן-פרנציסקו אשר התפתחה לכבוד ולתפארת. מכאן עבר הרב עם ישיבת מיר, לנדודיה בארה"ב, עד הגיעה לברוקלין, כשבכל הנדודים והפעולות הקפידה הישיבה על המשך הלימוד התקין.
ביום י"א טבת תש"ז (עיין בעתונות היהודית באורוגואי דאז) היגר הרב לבירת אורוגואי-מונטבידיאו, ומיד החל ביסודה של ישיבה – ישיבת "הרב קוק".
ישיבת "הרב קוק":
הישיבה, במונטבידיאו-הבירה, היוותה חידוש בקהילה היהודית באורוגואי.
פעמים רבות דרש הדבר הכשרת ביתם של התלמידים, וכן הכשרת משפחותיהם למושג החדש, כך שהישיבה החדירה בקהילה היהודית התיחסות מחודשת לערכים של תורה וחוללה מהפך בדרך חינוכם של אנשי הקהילה היהודית.
הישיבה כללה מסלולים שונים:
א. ישיבה גבוהה: (במתכונת המקובלת) אשר בה שקדו התלמידים בקביעות והתמדה רבה תוך קבלת יסודות איתנים בתורה, דרך ארץ, ואהבת א"י.
ב. ישיבה לתיכון: המיועדת לבחורים – משעות הצהרים – אחרי לימודי התיכון.
ג. ישיבת ערב: שכללה לימודי יהדות משלימים לסטודנטים ואקדמאים.
כאן השקיע הרב בורשטין את מלא מרצו והשכיל עשות בשילוב המופלא של ישיבות המוסר עם ותוך הקנית יסודות איתנים ביהדות וציונות, דרך-אותה, מאמץ הרב שנים רבות בדרכו – החינוכית – העניפה והפוריה.
הישיבה העמידה בנרוצת השנים דורות של בחורי-ישיבה, מורי-הוראה, ואקדמאים תורניים.
עם הוסדה של הישיבה נשא הרב לאשה את שושנה ספיר בתם של השו"ב המקומי הרה"ח יהושע אברהם ספיר זצ"ל והרבנית פייגה ע"ה – נצר למשפחות רבנים מכובדות בפולין.
הרב בורשטין העמיד דור תלמידי חכמים לכבוד ולתפארת :
בכורו הרב שלום פנחס (רעיתו מרים לבית הרב ש. קופרמן) שימש בדרגת סגן אלוף כרבה הצבאי של עוצבת רמת הגולן וראש ישיבה בחדרה וכיום עומד בראש ישיבה שהקים לעולים מחבר העמים במגדל העמק.
בתו הרבנית טובה נישאה להרב הלל דוד מבחירי תלמידי כולל איתרי בחדרה וכיום משמש כרב בית החולים "הלל יפה" בחדרה.
בנו הרב דוד יהודה נישא לנכדתו של רבי אריה לוין זצ"ל (שרה, לבית הרב רפאל בנימין לוין זצ"ל ) שקד מזה שנים רבות בישיבת מיר וכיום משמש כראש כולל לאברכים מצטיינים בירושלים , חיבר מספר חיבורים תורניים.
בתו הרבנית אסתר נישאה להרב אליקים לבנון מטובי תלמידי ישיבת "מרכז הרב"" והלכה ברורה" וכיום משמש כרב הישוב אלון מורה וכראש ישיבת "ברכת יוסף". הרבנית אסתר מראשי "בנין–שלם" ומרצה מבוקשת לעניני זוגיות ומשפחה.
בנו הרב מנחם למד ומלמד בישיבת "מרכז הרב" וכותב מאמרים וספרים בנושאי המקדש והראליה במקורות. נישא לטובה בת ראש הכולל הרב בנימין הרלינג – הי"ד. והקים את מכון פוע"ה המסייע (ללא תשלום) לאלפי זוגות עם בעיות פוריות. הרב שלמה בורשטין משמש כנשיא המכון.
בתו: הרבנית זיוה, ילידת א"י נשאה להרב אברהם שילר מבחירי תלמידי "מרכז הרב". מחנכת ותיקה בחיספין ובעלה ר"מ בישיבת הגולן.
בשילוב עם המסירות המופלאה לישיבתו פעל הרב רבות בקרב הקהילה היהודית במונטבידיאו, פעילות שכללה בין היתר : שיחות והרצאות, ארגון שעורים, כתבות תדירות בעיתונות היהודית על : פרשת השבוע עניני דיומא – באספקלרית היהדות , ונושאי יהדות אחרים. כתיבת והפצת קונטרסי "פירוש למשנה באידיש".
כמו כן שימש הרב כרבו של בית הכנסת הגדול "ביהכנ"ס דליטא".
באותה עת פעלה הרבנית שושנה בורשטין ליצירת בית ספר ותיכון עברי אשר ישמש כתחליף עבור היהודים הלומדים בבתי הספר הגויים; מאוחר יותר התאחדו הישיבה ובית הספר ונקראו יחדיו : "יבנה" שהם על מוסדותיהם משמשים מרכז ליהדות אורוגואי, עד עצם היום הזה.
ממשפחתו של הרב בורשטיין נמסר כי רוב כתביו הנם בכ"י, ועדיין בשלבי עריכה והוצאה לאור, הם כוללים בין היתר :
א. מאמרים והגיגים על פרשיות השבוע ומועדי ישראל (הופיעו תדיר בעתונות אורוגואי).
ב. קובץ שיחות המוסר של המשגיח ר' יחזקאל לוינשטיין זצ"ל (משך שנים רבות).
ג. חידושים והערות על הש"ס.
ד. קונטרסי פירוש למשנה באידיש.
ה. מאמרי מוסר ומחשבה ביהדות ובבעיות הזמן (חלקם הופיעו בעיתונות אורוגואי).
ו. פרקים ממשנתו של הרב בורשטין – בעריכת בנו מנחם – י"ל "השגחה פרטית" . "משכיל לשלמה". "הכרת טובה" וכן פרקים נוספים.
ז. תקצירי הלכות שבת.
ח. אגרות ותשובות שהשיב לשואליו.
ט. מאמרים בנושאים שונים ביהדות (חלקם פורסם באורוגואי).
י. הספר "שלמי יחזקאל".
עם התארגנות ועד פעולה בהשתתפות רבים מפרנסי חדרה נקרא הרב בורשטין ליסד ישיבה תיכונית – במסגרת "ישיבות בני עקיבא" – בחדרה. לכאן הגיע הרב בורשטין בלוית קבוצת תלמידים שנתלוו עמו בעלותו ארצה.
צוותה החינוכי של הישיבה בראשות הרב בורשטין, והנהלת הישיבה (בראשות המנהל מר נח נאמן) פעלו יחדיו בתנופה רבה לביסוסה והתרחבותה של הישיבה עד עלותה על דרך המלך. בד בבד נעשו מאמצים רבים לשכלול והרחבת הישיבה בעזרת הקונסול מר ש. גוטליב ופרנסי העיר בראשות מ"מ ראש העיר מר מ. קוסטליץ. עד אשר לקראת שנה"ל תשכ"ח הוחל בהעברת הישיבה לקריתה החדשה והמפוארת "קרית גולדשמידט" אשר על אם- הדרך ת"א-חיפה, בתוך כך, בהנהלתו המסורה של מנהל הישיבה מר ברוך מרמור נעשו מאמצים רבים לפיתוח הישיבה וציודה במעבדות ואמצעי עזר משוכללים.
כמו כן נפתחו בישיבה לבד מהמגמה העיונית מגמות ריאלית וביולוגית, כשמנהל התיכון לנתיביו השונים, הרב ברכיהו סקס שוקד בעמל רב לפיתוח כל מגמות הישיבה ושמירת רמתם הנאותה.
לקראת שנת תשל"ד נפתח בישיבה מסלול מקצועי-אזורי ללימודי חשמל המסתייע במעבדות משוכללות ובאמצעי עזר מתוחכמים והמצטיין ברמתו הגבוהה. כמו כן נפתחו בישיבה מגמה מיכנית במסלול המקצועי ומגמת מחשבים.
בשנים תשל"ו – תשל"ז המשיכה הישיבה בתנופת פיתוח רחבה בבניין בית מדרש מפואר ("אהל-יצחק"). חדרי כיתות ומעבדות מקצועיות, מאוחר יותר נוספה לישיבה חטיבת ביניים רחבה ולמעשה הפכה הישיבה כמרכז לחינוך דתי בחדרה.
ראש-הישיבה, הרב בורשטין בשיתוף עם הרב חיים אבלסון זצ"ל (אף הוא בוגר ישיבת מיר) שמשו תדיר כמחנכים וכרמ"ים ישירים של הכיתות הגבוהות, כך שבעזרת צוות הרמי"ם וההדרכה המסורים, המקפידים על מתן התיחסות אישית לכל תלמיד, מחדירים בתלמידי הישיבה חינוך לחיי תורה עם תחושה הכרתית מעמיקה לראיית תורתינו כתורה המדריכה בחיי היום יום. ובע"ה זכתה הישיבה לחנך ט"ל מחזורים (עד שנת תשס"ד) לכבוד ולתפארת, אשר ממשיכים בשקידתם בתורה, בהגנת הארץ, בלימודים אקדמאיים וכד': זאת תוך הקפדה על ניהול חיי תורה ויראת שמיים אמיתיים. במקביל התמיד הרב בורשטין במתן שעורים, הרצאות ושיחות לצבור הרחב באזור חדרה וברחבי הארץ.
בני משפחתו מסכמים את מסכת חייו הענפה במילים "הרב בורשטין, היה נערץ על הציבור כולו מתוך מידותיו המפוארות, נועם הליכותיו, אהבת רדיפת והשכנת שלום, ממשיך בהקרנת אור-יקרות מעמק טוב ריגשת לבו על כל מכריו".
