מעשה שהיה.

בע"ה,

בשוך המאה הקודמת, התקופה תקופת האחרונים, שָבְתוּ ר' ישראל ה"בעל שם טוב" וחסידיו שבת לי-ה.
עם צאת השבת, מיהר הרב לזרז תלמידיו, אח סיימו לבדול בין הקודש לבין החול, עלו אל העגלה ויצאו לדרכם אל מקום וזמן לא ידוע, כנהוג אצל רבם.
יצאו הרבי וחסידיו לדרכם הארוכה. גמעו סוסיהם מרחקים אדירים בזמן צר,שכן השם יתברך הזמן אינו מפרע כנגדו.
לעת מרחקים עצומים מעירם, פנו סוסי הרתמות אל קרביו של יער עב, והילכו בו שעה ארוכה.
סקרנותם שלתלמידי הבעל שם טוב כמעט קט והגיעה לקץ שלוותה, והנה נתעצרו הבהמות (סוסים).
בצאתם את העגלה נתגלה לעיניהם צריף צר ורעוע בקרחה של יער. תכף מיהרו הרבי וחסידיו ונתדפקו על דלת הצריף הנושנה.
הדלת חרקה על צירֵיה הרופסים שעה שפתחהּ במאור-פנים יהודי דל ועני, כמיצג ביתו.
ביקשו הרבי והחסידים לסעוד עמו סעודת "מלוה מלכה" לכבודה של שבת.
לוו הרבי וחסידיו יחד עם מארחם את שבת קודש בצאתה.
ולאיש, אין תנאיו מספיקים, בשל ממנו הדל, לארוחה מפוארת כמנהג הרבי...

לנו הבעל שם טוב וחסידיו אצל ביתו של העני באותו הלילה.
בהפצע החמה קמו לתפילת ותיקין במניין מספק, ובסיומה- דרשו הרבי ותלמידיו ארוחה של הבוקר.
אבד האיש עיצות מחכימות, קם והלך לשוק למכור את כבשתו. במעות אשר נתנו לו כתמורתה, קנה בעבורם מאכלים.
נמשך הדבר שלושה יממות, ונכסיו הדלים-מילא של העני נתדלדלו אף עד מאד.
לבסוף, עלו הרבי וחסידיו לעגלתם ובברכת כל טוּב הארץ פנו לדרכם.

בצפו אחר כרכרתם המתרחקת, חישב העני את שעליו לעשות.
והנה, חדר לתודעתו קול ילדו הרך המושך בכנף בגדו וקורא "אבא! אבא, רעבים אנו ודבר לא נותר למאכל!"
בזאת פרץ העני בבכי אל הבורא וקרא כנגדו "בוראי, מהו רצונך מאתי?? ילדיי רעבים בשל הכנסת אורחים ולי אין מענה כלפיהם! אנא, בורא! מעודי לא תבעתי מאתך דבר! אך עכשיו נתון אני לחסדיך בלבד, הושעני!!"
אך פסק מבכיו והנה הופיע גוי, בגדיו מהודרים ופניו מחוייכים קמעא, ובא בפתח חצר צריפו של העני חביבוׁ, ובפיו בקשה. "בֹא ידידי, הנה לך מטבע זהב. צא אל השוק וקנה בעבורי יין משובח. בכסף הנותר תוכל להשתמש כרצונך."
שמח עד מאד היהודי בטוב שנזדמן לו, חיבק את הגוי ומיהר אל השוק. קנה העני יין, ובנותר רכש בשר ומשבחים לבני ביתו. בשבו, שמח הגוי ביין שקנה לו ידידו, ושב לביתו שמח וטוב לבב.
כך נמשך הדבר לכדי ימים.
באחד הימים, ביקש הגוי לשוחח עמו ביחידות.
"האזן חביבי," פתח את דבריו בעלצה "בת יחידה לי, ואינה נוהגת בי כראוי לאב. כשם שסבורני ידוע לך הדבר- עשיר גדול אני ובעל ממון רב, אולם לביתי הסוררת אין אני חפץ להוריש את מעותיי. לשם כך, ומשום שנהגת בי בכבוד ובידידות ושמחתני לאין שיעור, אתן לך מכספי, ואתה בכסף הזה תקים לי חווה חקלאית, משום שידועני כי מבין גדול אתה בתחום תורת האדמה. את שכרך תקבל מאתי."
הודה לו היהודי וגם להקב"ה שנענה לתפילתו, וצעד בעקבות ידידו הגוי אל המקום בו נטמן הממון. בהגיעם, חשף בפניו ידידו זהב רב מכפי שהעלה בדעתו. היהודי נתן את הבטחתו לפתוח במלאכת בניית חוה חקלאית, עוד היום!

לשנים נעשה היהודי עסקן עשיר ונודע בעסקיו הכשרים.
מדי יום שב היהודי היה להרהר במקרה שאירע עם היהודים שבאו לבקר בביתו לפני שנים, כשרש היה ודל נכסים ואירחם בצמצום, אך לאחר לכתם זכה בעושר גדול ונכבד. לכן גמל בלבו החלטה ללכת ולברר את שהיה.
רתם היהודי העשיר את סוסיו לעגלתו המפוארת ויצא לדרכו.
בשוך מסעו נזדמן לו והגיע לעיר בה חי הרב המפורסם הבעל שם טוב, שאודות נפלאותיו שמע רבות אך מעולם לא עמדו לרשותו אמצעים בהם יוכל ללכת אל הרב. חזקה עליו דעתו והלך לבקר אצל הרב.

בהכנס היהודי אל חדר הרבי, מיד הכיר בפניו את הרב העומד בראש אורחיו מלשעבר!
מיד פרץ בתחינות נרגשות אל הרבי "כבוד הרב! לולא ידעתי כי אתה הוא אורחי הייתי מכבדך פי כמה וכמה!! אך דל מנכסיי הייתי מלסוע ולפגוש ברב ואת פניו לא הכרתי, לכן לא זיהיתיך מיד! האם ימחל לי הרב על האירוח הדל שקיבל בביתי??"
שמע זאת הרב וקם מיד מכסאו בכדי לחבקו בחום, ואמר לתלמידיו בהתרגשות גדולה- "האינכם מזהים? זהו העני שקיבלנו בבמוצאי שבת אחת במאור פנים לביתו ואירחנו למספר ימים על אף שעני גדול היה, לפני מספר שנים!"
כאשר ביקש היהודי העשיר, בחיל ורעדה, ויחד עמו חסידי הרב, הסבר מן הרבי אודות אותו מקרה תמוהה, פתח הבעל שם טוב בהסברו.
"האיש העומד מולכם איש צדיק וישר הוא, השמח בחלקו אף בעִתים בהם נכסיו דלים, ומעולם אינו תובע מהקדוש -ברוך -הוא דבר. ראיתי אנכי את השכר הרב המובטח בעבורו כגמול על מעשיו הישרים, אך משום שמעודו לא פנה בתחינה אל הקדוש ברוך הוא לקבלו, משום שכל כך שמח בחלקו היה, לא נוצרה דרך אפשרית בה יוכל לקבל את שהובטח לו...לכן כשנשלחנו אנו אליו ולא הרפינו ממנו במשך שבוע ימים עד שהותרנוהו חסר כל לחסדיו של הבורא לא נותר לו אלא לזעוק אל ה', שמיד נענה לתפילתו, ונתגמלו לו טובותיו..

נכתב בהשראת הטבע העצום ונערך בהשראת שירים של מיטב הזמר היהודי החדיש... קרדיט להקב"ה.

מוקדש לאיילת!

ישועות ונקמות.