לְמַעְלָה

אֵין לִי הַכֹּחַ
לְאֹתָּם הַשְּׁקָרִים,
לַתֵּירוּצִים הַכָּל-כָּךְ מוּכָּרִים.

אֵין לִי הַכֹּחַ
לְיָמִים שֶׁלֹּא נִגְמָרִים,
לִהְיוֹת לְבָד בְּלֵילוֹת חָמִים וְקָרִים.

רַק רוֹצָה שֶׁקֶט,
מְנוּחָה,
אֲנִי נֶחְנֶקֶת
רַק מִמַּבָּטְךָ.

לְמִשְׁמַע קוֹלְךָ
עוֹבֵר בִּי רַעַד,
הָאִם זוֹ הַתַּכְלִית?
הָאִם זֶה הַיָּעָד?

אֱלוֹקַי,
תֵּן לִי כֹּחַ
נַפְשִׁי יוֹתֵר מִגַּשְׁמִי,
שֶׁאוּכַל לַעֲמֹד עַל רַגְלָי בְּעַצְמִי.

תֵּן לִי כֹּחַ
לִשְׁתֹּק כְּשֶׁנִּשְׁמָעִים הַקּוֹלוֹת,
בְּתִקְווֹת חֲדָשׁוֹת לַעֲלוֹת.

לִפְרֹשׂ שׁוּב כְּנַפָיִים וְלִדְאוֹת,
אֶת הַכֹּל מִלְּמַעְלָה לִרְאוֹת,
וְלַדַּעַת, לֹא עוֹד כְּאֵבִים,
לֹא עוֹד סִימָנִים דוֹאֲבִים.

לִהְיוֹת לְמַעְלָה,
וְלִשְׁתֹּק...