המשחק שלי שוב נגמר,
ואת הבועה שלי שבר.
נשארתי חשופה,
נבהלת מכל דבר
פוחדת מכל מילה,
אני רק מחכה,
שתבינו שתרצו
בלי שלליבי תכנסו, בלי שאותי תהפכו.
אני עוד חולמת,
בסוף עוד אהיה נבגדת
בגלל הדרך שאני בוחרת.
לא רוצה להכיר בי את הנשברת,
עוד מעט אולי אגיע אל קצה ההר
שמשם אפשר לראות שהעולם לא נגמר
אז אולי אפסיק לטפס
כדי ששוב לא אתאכזב
לא אבין, לא אשמע שאפשר להסכים,
שלמעלה נושבת רוח אחרת
שחייב ללמוד לנשום
שבלעדיה,
נרוץ הרבה במקום.
תגובות
עושה רושם שיש אצלך ניגודים גדולים בין השכל ללב. אם תהיי פחות עסוקה בעצמך, נראה לי שתצליחי למצוא את עצמך.
זה מזכיר לי את איך שהרגשתי בתיכון, הייתי עסוקה בשאלות: "מי אני?" ואיך להשתנות?"
כשמגיעים לשרות הלאומי מתרכזים איך לעזור לאחרים ושאלת ה"מי אני?" מקבלת תשובה בהמשך :)
אני מסכימה עם דובר אמת.
שיר חזק!