בס"ד
"ארונותיהם של אהוד גולדווסר ואלדד רגב הושבו לישראל"
כך פורסם בכותרות מרעישות באתרי האינטרנט היום בבוקר.
"רב המרצחים, סמיר קונטאר, ישוחרר אף הוא במסגרת עסקת חילופי השבויים"-נכתב בכותרת המשנה.
קונטאר, אשר לפני 29 שנים רצח את השוטר אליהו שחר ובני משפחת הרן- דני ובנותיו עינת ויעל הי"ד, ישוחרר.
~~~
שני חיילים טובים, יהודים כשרים, שנפלו אל תוך לוע הארי בהגינם על העם והארץ, חוזרים הביתה בארונות של הצלב האדום.
האומנם "ושבו שנים לגבולם"?
~~~
קטע מתוך בלוג שכתבתי באתר הרשת "תפוז", ביום השנה ללקיחת גלעד שליט לשבי.
"היודע אתה, במלחמה, מלחמת לבנון השניה, ניפחתי בלון. הבטחתי לעצמי, שברגע שישתחררו החיילים שלנו, אפוצץ את הבלון.
והבלון הזה עדיין מחכה. מחכה שאוציא ממנו את האוויר.
מחכה שתחזרו אלינו.
מחכה לרגע בו הוא ידע שגם לך יש זמן לשבת על הכורסא בסלון, להסתכל בכל המכתבים האלו ולהפריח בלון שמיים.
מחכה לשחרורך. לרגע בו תגיע הביתה, תלטף את אמא הבוכה, תשים יד מרגיעה על אבא שמדבר עם העיתונאים עלייך, ותגיד להם "די... די לדמעות... הכל נגמר... חזרתי... חזרתי הביתה..."
מחכה לרגע בו תפסיק להיות "הרב"ט החטוף גלעד שליט".
אלא פשוט..
גלעד."
ועכשיו אפשר לפוצץ את הבלון.
חזרתם.
אודי ואלדד חזרו.
אבל אתם כבר לא ישבו על הכורסא בסלון, לא תנופפו לעם הישראלי ותריעו לו, לא תפריחו בלון לשמיים, לא תשכבו שוב במיטה בחדר האהוב והמוכר שלכם.
מצאתם מיטה אחרת. צוננת.
אודי ואלדד ישנים מנוחת עולמים. שום סמיר קונטאר לא יפר את שלוותם עוד.
הבנים חזרו הביתה.
בארון.
תגובות
טוב לדעת שבין כל ההתקפות על העיסקה והקריאות (המוצדקות...) נגד השלטון, יש מישהו שמוצא זמן לכתוב על החטופים ששבו.
זה לא "קטע" יותר מאשר "מאמר"?
בכל אופן כתוב ממש יפה, בהחלט תואם את הרגשות.
[כזה בזיון , איזה חילול ה', פשוט נורא. )-:]
[אחרי חוויה מתישה של שלושה ימי שירה ואומנות אני קצת אדיש,?
אשתדל לחזור לכאן. את מוזמנת להזכיר לי במסר.]
בס"ד.
אני בכל זאת חושבת שזה יותר קטע מאשר מאמר.
בס"ד
חבל שנכתב בנסיבות שכאלו.
ללא ספק העניין וכואב
אך היה צריך לטפל בנבלות חסרי צלם האנוש בצורה אחרת.
אפשר היה לעשות הכל אחרת עם ראיה לעתיד
אבל לא פה המקום להאריך.
שבת שלום,
גולן.