עַד לְכָאן

כַּנְפֵי הַשַּׁחַף,
צִלָּן מֻטָּל עַל עֵינַי,
מַזְכִּירִים לִי אֶת הַיָּמִים
בָּהֶם עוֹד הֶאֱמַנְתִּי בְּחַיַּי.

גֶּשֶׁם רִאשׁוֹן הִגִּיעַ,
מַכֶּה שׁוֹרָשִׁים בְּתוֹכִי,
אַחֲכֶּה לַיּוֹם בּוֹ תּוֹפִיעַ
וְתָשִׁיב לִי אֶת חִיוּכִי.

            הַשְׁקֵנִי מַיִם חַיִּים,
            בְּיָמִים שֶׁל צָמָא, שֶׁל שָׁרָב,
            גְּרוֹנִי כְּבָר יָבַשׁ מִמִּלִּים,
            הִגַּעְתִּי עַד לְכָאן כְּדֵי לְבַקֵּשׁ:
            תֹּאהַב.

מֵרָחוֹק נִשְׁמָעִים צְעָדִים,
לִבִּי שׁוּב הוֹלֵם בְּחָזְקָה,
בְּשָׂרִי נַעֲשָׂה חִדֻּדִים:
"הָאִם יָד חֲזָקָה אוֹ רַכָּה?"

וְהִנֵה אַתָּה כָּאן, כְּמוֹ תָּמִיד,
מְנַסֶּה שׁוּב לַחֲדֹר לְחַיַּי,
חִיוּכָךָ הַכּוֹבֵשׁ שׁוּב הִצְלִיחַ
לְהָמִיס, לְהָתִיךְ כְּאֵבָי.

             אָז הֵבֵאתָ לִי מַיִם חַיִּים,
             לְטַשְׁטֵשׁ כָּל סִימָן שֶׁל כְּאֵב,
             וּגְרוֹנִי נוֹתָר לְלֹא מִלִּים,
             הִגַּעְתָּ עַד לְכָאן כְּדֵי לוֹמַר:
             אוֹהֵב.