ימים שחולפים,
בין טלפונים ארוכים.
מחשבות מה תגיד,
בפעם הזאת.
שברתי הכל,כדי לרפא אותי
ולהתעורר עוד שנה,שפויה.
(שכבה הוסרה).
בציפיה עטופת יאוש
שמעתי אותך מדבר
אתה איש יקר,חכם,
אך-
קצת דומה.
וכמוהם,עובר.
(צריך להתעורר,
שוב הכל מתפורר)
באותו הקיר,
שוב טיוח שוב צביעה.
בין אנחה למנוחה.
מזיעה קצת ישנה
וקמה בבהלה
להמשיך בעבודה.
תגובות
בכל מקום שיש בו אתה, יש גם התגלות שכינה. ובכל מקום שיש בו רק אני, יש מעט מאד. חבל.
אנלי מושג אם זה מתאים לכתוב מה שעולה בגלל השיר הזה כרגע בראש...
אז בערך: פרידה. בית ראשון:
פרידה לשנה ככה. לשיקום עצמי הרוס... - כל יום היית מחכה לצלצול שלו , להודעה ... או משו כזה...
ואז החלטתם להפרד לשנה ככה אחד מהשני... - ולהתעורר עוד שנה שפויה... מי ששברה את הכלים - זו את.
בית שני :
נזכרת בו מדי פעם , מתגעגעת .. וכ' אך מקווה שכמו הצללים הוא יעבור גם.
הבית השלישי - לא מספיק 'כבד' ביחס לשאר השיר... הוא קליל מדי.=) יותר הסגנון שלי =)...
יש לו נשמה מיוחדת. דווקא ההבדלים ביננו
עוזרים לנו למצוא את דרכנו. היחס בין אדם לרעהו
לא צריך להיות מבוסס על זהות מתוך אנוכיות
אלא על הבדל מתוך אחדות.
אבל אפשר לומר שרק הבית הראשון כמעט מדוייק,
הבית השני לא מדבר על אותו אחד,מעבר לזה הוא בכלל לא על אהבה מאותו סוג.
מבחינתי אתה יכול לפרש את השיר איך שאתה רוצה,ואיך שעושה לך הכי טוב.
הצלחה בהכל....
את לא חושבת שזה לא מבלבל, שלא לדבר מזלזל?
אף פעם אל תצא מנקודת הנחה שלאדם שמולך יש כונוות רעות עפ"י רוב זה חוסר הבנה,
מה שאתה רואה כזלזול לא נראה בעיני ככזה,אז קודם כל שוה לברר,ממש אשמח להבין מה בדיוק מזלזל בזה....
רק חבל על ההתנסחות הבוטה.
הדרך היחידה לעשות זאת בכבוד היא שממקיימים את התגובה בהמשכיות למי שרוצים להשיב לו (כלומר בהמשך השורה).
תגובה בתחלת השורה, היא או תגובה כללית או מתחילה נושא חדש. לענות בתחלת השורה תגובה פרטית, ממש לא לענין.
לא הבנת את הנקודה,
מבחינתי לא אכפת לי לא לעשות את זה אם זה מפריע או פוגע במישו,גם אם אני לא מבינה אין לי עניין להתעקש,
סתם הפריע לי הדרך שבה הערת.
(ויכוח עמוק...)
הנה ההסבר:
כל עוד כתבת בתחלת השורה - אני.
וראית אותי כותב בהמשך השורה - אתה.
מרגע שעברת להמשך השורה צעדת מהאני אל האתה,
קיימת מצות ואהבת לרעך כמוך והתקדמת מבחינה רוחנית. ועתה אני כותב בהמשך אליך, מה שרק מחזק את האני שלך.
במלים אחרות, צריך להשתדל תמיד שבמקום הראשון יהיה רק השם יתברך, ונחנו כלנו להיות שניים.
שאלתי אותך למעלה משו,בלי להתחמק בקשה...
אולי תהיו רופאים?
טלפתיה אולי?
מה עובר?!
רבי אברהם אבן-עזרא היה אומר שאינו אוהב את אלה המחמיאים לו כי הם מחזקים את גאוותו, אלא את אלה המוכיחים אותו כי הם מתקנים את דרכו,
ויותר מכל הוא אוהב את אלה הרומזים לו על מגרעותיו בלי לומר אותם במפורש.