רַק עַכְשָׁיו, כְּשֶׁאֵינְךָ כָּאן,
הַשֶּׁקֶט צוֹעֵק חָזָק יוֹתֵר,
מִקּוֹלְךָ, כְּשֶׁהָיִיתָ כָּאן.
רַק עַכְשָׁיו, כְּשֶׁאֵינְךָ כָּאן,
הַחשֶׁךְ בַּחוּץ שָׁחוֹר יוֹתֵר,
מֵהַמַּבָּט בְּעֵינֵיךָ, כְּשֶׁהָיִיתָ כָּאן.
רַק עַכְשָׁיו, כְּשֶׁאֵינְךָ כָּאן,
הַלֵּב רוֹעֵד, אַךְ לֹא מְפַחֵד,
כְּמוֹ שֶׁרָעַד, כְּשֶׁהָיִיתָ כָּאן.
רַק עַכְשָׁיו, כְּשֶׁאֵינְךָ כָּאן,
שְׁעָרֵי הַבִּנְיָן פְּתוּחִים לְפָנַי,
אֲנָשִׁים בָּרְחוֹב מְחַיְּכִים מוּל עֵינַי,
הָרוּחַ קְלִילָה יוֹתֵר,
פָּנָסִים מְאִירִים יוֹתֵר,
וְלֹא כּוֹאֲבִים עַל עֵינַי,
כְּמוֹ כְּשֶׁהָיִיתָ כָּאן.
אָז,
כְּשֶׁאֵינְךָ כָּאן,
זֶה כְּדַאי?
וּכְשֶׁהָיִיתָ כָּאן,
לֹא הָיָה יוֹתֵר מִדַּי?...
תגובות
הם מורכבים נורא,
לעיתים רק החסֶר נותן לאור להראות בהיר יותר.
ותמיד משום מה יש איזו 'עדיפות' אלמונית לזרוק לבוץ היותר עוצמתי.
[עדין מספיק?]
נכון שהחיים מורכבים אבל יש פה מעט סתירות
בין הבתים הראשונים לבית הלפני אחרון,
מחד, המצב גרוע ומאידך, טוב יותר
אולי את מנסה ליצור תחושה של בלבול בשיר כמו בעצם מהמצב
אבל את הבלבול אני הייתי כותב במבנה שונה וברור יותר.
למעט העניין הזה,
השיר כתוב יפה
ונהנתי לקוראו,
גולן.
בס"ד
אם היה צורך לתת מעין הקדמה לשיר הזה, אז זו ההקדמה:
אשה, שחיה את חייה עם גבר, ולא היה לה טוב איתו.
עכשיו הוא עזב אותה, מאיזו סיבה שתהיה, ולכן פתאום, השקט והחושך שבלעדיו, בולטים פתאום יותר,
המשמעות שלהן מתחזקת, כי עד עכשיו הוא זה ש"צפן" בתוכו את השקט והחושך.
וכעת, לאחר שעזב, היא מתחילה להשוות, מה טוב יותר בשבילה, מה עדיף.
מקוה שהסברתי את עצמי כמו שצריך.
תבורכי משמים - בשפע ברכות כמים!