בס"ד
מהגיגיה של בת השירות.
מוקדש לכל בנות [ובני] השירות הלאומי באשר הם.
שוב התעוררתי בבוקר
עם קרקורו המעצבן של השעון.
שוב התעוררתי בבוקר
אחרי לילה בו לא הצלחתי לישון.
ואחרי שהתעוררתי וקמתי מהמיטה
שטפתי פנים [עם הסבון של הדירה!]
ואז לקחתי ת'סידור והתפללתי בדבקות-
ככה זה כש"תורת החיים" משפיעים מן החוץ...
וכשגמרתי להתפלל בשיא הכוונה
רציתי לאכול- וגיליתי שאין מה...
אז הלכתי לביה"ס קצת מורעבת
עם הכוס תה ביד- מזל שבלי סינר ומגבת...
כשעברתי את שער בית-הספר
ואמרתי יפה "בוקר טוב" לשומרת
נכנסתי לכיתה ב'
ועזרתי להם להוציא מהילקוט את המחברת...
בכיתה ד' המצב טיפה יותר מסובך-
ממש לשבת עם תלמידים, וללמד אותם. כך:
"כמה זה חצי של שתיים?" "אחד!"
"ואיך ידעת?"
"את גילית לי, לפני רגע קט בלבד"...
ובכיתה ו'- המצב אנוש.
נתנו לי ללמד אנגלית! ייתכן?
אבל אל דאגה- אין יאוש!
אבל הסיפור היה קליל- ואפילו מעניין...
ו-הופ, בלי להרגיש, עברתי עוד יום
אבל בדירה המזגן לא פועל- אני מתה מחום
ושוב מחממים בורקסים לארוחת צהריים
ואי אפשר לחתוך סלט- הירקות אזלו בנתיים...
אלה החיים של בנות השירות.
קשים מעיקים, אבל צריך לזכור שזו ז-כ-ו-ת!!!
ושיהיה בהצלחה!
תגובות
וחיי בת שירות יכולים להיות מהנים למרות הקשיים.
קחי את זה בקלות.
כן, גם הבני שירות שלנו (ואולי הם קצת יותר קרביים בזה..)
שבוע טוב!
שלא תטעו!!!
אני נהנת בחיי השירות שלי ולא הייתי מחליפה אותם!!!!
להדביק, לגזור, לקשט...
רק לא ללמד את לוח הכפל
XD
בכלמיק- וואא, זה אחלה השיר הזה...