הִיא -
פָּנֶיהָ כְּמוֹ הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן,
פַּעַם אֲדֻּמִים,
אַחַר כָּךְ כְּחֻלִים,
וְעַכְשָׁיו... זֶה שָׁחוֹר.
הִיא -
שְׂפָתֶיהָ כְּמוֹ בֻּבַּת תֵּיאָטְרוֹן,
פַּעַם צוֹחֲקוֹת,
אַחַר כָּךְ בּוֹכוֹת,
וְעַכְשָׁיו... שְׂעָרוֹת עַל שָׁטִיחַ.
וְהִיא -
רַק בּוֹ תְּלוּיָה,
כְּמוֹ בֻּבָּה עַל חוּט,
תְּלוּיָה עַל וָו לְקִשּׁוּט.
וְהוּא -
רַק הוּא מַרְקִיד הַבֻּבָּה,
וְהוּא הַשּׁוֹלֵט
עַל גּוּפָהּ, עַל לִבָּהּ.
עַל קֶשֶׁת פָּנֶיהָ,
עַל צְחוֹקָהּ, דִּמְעוֹתֶיהָ,
אֶת כַּעֲסוֹ - בְּפָנֶיהָ לְהַטִּיחַ,
וְעַכְשָׁיו... שְׂעָרוֹת עַל שָׁטִיחַ.
תגובות
1. פניה...=> אדומים? כחולים?
צריך להיות אדומות... כחולות... בנקבה ולא בזכר.
ועכשיו זה שחור=> שוב אותה בעיה זה => זכר.
2. כתבת שפתיה פעם צוחקות...בוכות שפתיים לא יכולות לבכות או לצחוק.
3. שולט על לבה=> איך אפשר לשלוט בלב בובה?
4. למה להפריד בין שני הבתים האחרונים אם הבית האחרון הוא המשך ישיר של הבית לפניו?
5. אם כתבת "על צחוקה" את חייבת לכתוב גם "על דמעותיה" חייבת להוסיף "על".
זהו בקצרה :-)
רעיון חמוד מאוד אגב,
גולן.
ממתי צריך להי'ות כ"כ הגיוני'ים?
לגבי 2- יש המון סופרים שמשתמשים בביטוי 'שפתיים שוחקות'... [אפילו, על אותו משקל- 'שחוק פיה'.]
ולגבי 3- ברור שלבובות יש לב. איפה הדמי'ון שלך? וחוץ מזה, כל המטרה של השיר הוא על האשה האמיתית שהיא לכאורה בובה.