מַה גָּרַם לְלִבִּי לִרְעֹד?
זוֹ לֹא עוֹד רוּחַ סְתַוִית,
שֶׁהִרְעִידָה עָלִים, עֵת שָׁלֶכֶת,
שֶׁקָּרְאָה לִי לָקוּם וְלָלֶכֶת.
מַה הֵרִים אֶת נַפְשִׁי לִחְיוֹת?
זוֹ לֹא עוֹד פְּעִימָה,
שֶׁאֶת הַלֵּב מְחַיָּה, עֵת דּוֹפֶקֶת,
וּבְעֵת שֶׁבּוֹכָה גַּם צוֹחֶקֶת.
וּמַה הָפַךְ אֶת שְׂפָתַי שׂוֹחֲקוֹת?
זֶה לֹא עוֹד צְחוֹק שֶׁל יֶלֶד,
שֶׁחָזַר אֶל אִמּוֹ, עֵת קָרְאָה לוֹ,
וּפִיו הַצּוֹחֵק - כְּמַרְאָה לוֹ.
וּבְכָל זֹאת -
מַה גָּרַם, מַה הֵרִים, מַה הָפַךְ,
זוֹ סְלִיחַתְךָ אָבִי,
כִּי חַיַּי אֵלֶיךָ שָׁבוּ,
וְסָלַחְתָּ לַעֲווֹנִי כִּי רַב הוּא...
תגובות
מוטיב השאלה ולאחריה תשובה מחורזת , עשויה היטב כאלה שלמעלה, ומילים, מוארות, שכאלה,- מזכיר לי את כתיבת רחל, המשוררת..
כל הכבוד- נכנס
ראשית, יישר כח על החריזה המצוינת.
באשר לתוכן, נראה שבשלשת הבתים הראשונים יש שינוי בהתיחסות לחיים, מחול אל הקודש.
הבית הרביעי הוא עיקר השיר, וככזה: יהי רצון שמכאן ואליך תדבקי בקודש מתחילת שיריך.
גמר חתימה טובה!