נקודה שחוקה

הלב מתפקע ממתח,
הראש מסובב מבלגן.
לא רואים כלום
הכל קודר כאן.

אני רוצה לצעוק,
שזה לא בסדר
שאני רוצה לברוח,

שאני לא יודעת.

אני מחכה,
למשהו טהור וקדוש
אך בלב עמוק
המטרות אולי טמאות.

ונמשיך כך להיות,
את החיים עוד לבנות
על אותו בסיס לא ידוע
ובאותו סגנון קבוע,

כי,מי יודע לאן
מי שומע מכאן,
מי יכול להוציא את הראש לעולם
ולהיות יותר מתוחכם
להגיד שניצח את השחור לבן.

{תזכורת:
בניתוק מדומה מהנשמה
בניכור לאמת חרוטה
עוד ניפגש בנקודה השחוקה}