לכבוד הרמטכ"ל דן חלוץ
עברו כמעט שלושים ימים מהמקרה הנורא בכפר גלעדי. ואני עוד ממשיכה לקבל מכתבים מאנשים שאינם מכירים אותי, שלא הכירו את יהודה הי"ד, אך מרגישים אחריות וצורך להביע תנחומים. הבוקר קיבלתי את מכתבך. ובלב ובראש לא נותנת מנוח השאלה: האם מישהו מכל אותם ראשי מדינה וראשי צבא יכול לבוא ולהסתכל לנו ישר בעיניים ולומר בפה מלא: "ידינו לא שפכו את הדם הזה"?????
כתבת במכתבך מתוך שירו של דידי מנוסי "מי שלחם הוא לא ישכח על מה לחם" יהודה הי"ד לא נלחם. נכון הוא היה בעורפית של גדוד לוחם. אך האם מישהו ממפקדיו ידע לקראת מה הם הולכים? האם מישהו ידע איזה כח אדם נחוץ? האם מישהו דאג לחבריו לציוד מתאים ללחימה בשטח אויב? האם מישהו דאג לאבטחה מתאימה למי שלא היה מוכרח להיות חשוף לאש?
והשאלות הן רבות וכואבות, האם למישהו מכל אותם שולחי מברקים ותנחומים יש תשובות?
חותמת בכאב,
ומתוך תפילה לה' שירחם על עמו ועל נחלתו
גבריאלה גרינפלד
אלמנה טריה
תגובות
לוידתי...
באמת באמת נוראאאא
היום בכיתי מלא.... אופ....