-מגבלה חברתית-

מאת
כותבת
פורסם בתאריך כ"ז בתשרי תשס"ט, 26.10.2008

חשבתי לקוות
לנסות להתנער מההווה
להגשים את החלום
לגעת בעצמי,

ואתם,עומדים שם
בשורה ארוכה,
ארוכה וגבוהה
לא נותנים לי להגיע אליו.

אל תדברו בשפה שלא אבין
אל תהגו חוכמות סתומות
שמרחיקות אותי ואתכם ממני.

חלמתי על חיי
אולי אהבתי את עצמי,לא זוכרת.
הייתי איתו
פרצתי גבולות
ו-אני מפחדת
להיות מה שאסור
להעלות מה שמזמן קבור
שהיה נראה כעניין סגור.

אני שוב נפתחת
מגלה את מה שבתוכי.

וכבר מחר הערפל שלכם יכסה,
כי מה יותר טוב מחיוך מדומה,
מחיוך שמכסה ,על פצעים פתוחים.
שחוסם את כל האנשים
שעוד חושבים,שהם מבינים.

תגובות

כ"ח בתשרי תשס"ט, 12:07
כתוב טוב. י פלספנית י

בס"ד

יוצר רושם של אמיתיות, של פנימיות. יפה.

כ"ח בתשרי תשס"ט, 13:49
יפה. נותן חומר למחשבה. י אלכסנדר י

יישר כוח.

המשך הצלחה.

כ"ח בתשרי תשס"ט, 15:55
תודה י כותבת י
כ"ט בתשרי תשס"ט, 06:35
שיר מקסים ,פתחי דף חדש והיי חזקה,טוב לפרוק כאב י אנונימי י

לפרוק מהלב במצבים כאלה טוב

אדם לא , יכול ללכת מדחי אל דחי

וכולנו טועים כל אחד בתחום שלו

 כולם טועים

חזרי אל הדרך שבחרת לשנות  לטובתך

כ"ב בחשוון תשס"ט, 19:19
מקסים. י מירבהלה י
בקשר לחיוך מדומה- אני לא בטוחה שזה הפתרון
כ"ג בחשוון תשס"ט, 08:17
תודה, י כותבת י
בקשר לחיוך-זה בציניות...
כ"ו בניסן תש"ע, 22:36
המילים לא מוצאות את עצמן בשבח השיר י חנן.לב י    הודעה אחרונה
אנשים שחושבים שמבינים...