היום עבדתי עם רחלי. עשינו יחד ש"ב בתורה. רחלי היא ילדה מקסימה, שמהרגע הראשון שראיתיה נשבתי בקיסמה החינני.
שיערה השחור מאוגד לכדי קוקו גבוה, זנב סוס קופצני כמו שסבתי מכנה את זה, עיניה בורקות בחן מיוחד, וחיוך תמידי מעוטר בשתי גומות שוכן בפניה העדינות.
היא ילדה טובה באמת. רואים שהיא מתאמצת להצליח, היא רוצה לעשות הכל בכוחות עצמה, ללא עזרתי. מעין שאיפה להישגיות כזו.
היום שמתי לב שפניה והתנהגותה אינן כתמול שלשום. הילדה היתה קצת עצבנית וכעסה עלי בזמן שרציתי בכל מאודי לעזור לה.
לפי המידע שבידי, הוריה של הילדה גרושים, אביה יוצא עם אחרת, וזה דבר שמאוד מכאיב לה וקשה עליה.
ידעתי גם שהיום זהו היום השבועי בוא היא הולכת לבקר את אביה. חשבתי שאולי יש קשר בין התנהגותה העצבנית לבין העובדה הזו, והחלטתי לברר זאת בעקיפין.
-"רחלי, צריכים לסיים מהר את הש"ב, עוד מעט אבא יבוא לקחת אותך וצריך להספיק הכל...!"
-"היום אני לא הולכת לאבא." הפטירה הילדה. אולי דימיינתי ואולי זה היה באמת, אבל הבחנתי בדמעות המבצבצות מבין עיניה שתמיד בד"כ עולזות.
המבט הנוגה שתקף אותה, והכ"כ לא אופייני לה, הבהיר לי שכנראה אכן מצב רוחה קשור לעניין הזה.
החלטתי לברר עוד קצת. 'לא נורא' חשבתי, 'הש"ב יכולים לחכות. במצב כזה בטח שהיא לא יכולה להתרכז בהכנת השיעורים".
המשכתי לשאול אותה:
- "מה קרה? למה לא?" שאלתי בתמימות.
- "אני כן הולכת לאבא."
לא הבנתי מה קרה לדעתה שפתאום השתנתה, ואמרתי לה שאם היא לא רוצה היא ממש לא חייבת ללכת אליו.
אבל אז היא כמעט עמדה לפרוץ בבכי ואמרה:
"אבל אם אני לא אלך הוא יתקשר לאמא שלי ויצרח עליה, ואני לא רוצה שהוא יצרח על אמא שלי".
הכאב שבמילותיה חדר עמוק לתוכי. ממש נכנסתי לקונפליקט שבו היא נמצאת. גם אני מצד אחד לא רציתי שאביה יתקשר לאמה ויצעק עליה בגינה, אבל מצד שני ממש לא רציתי לעודד את הילדה לעשות משהו שהיא כלל לא חפצה בו.
כמה קשים וכואבים יכולים להיות החיים...
תגובות
/Forum/lmf_forum_post.aspx?action=Reply&message_id=183362&topic_id=14234&forum_id=17
אנסה להסביר:
הסיפור מנקודת מבטה של רחלי :
טוב שאני עכשיו במועדונית,סוף סוף אני אוכל להכין שעורי בית בלי לחשוב על החברה של אבא,אני שונאת אותה !
השאלה היא על "בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ממצרים" ,אני צריכה לחשוב על נשים צדקניות שאני מכירה.
אוף אני לא מכירה נשים צדקניות !
יש את אמא שלי,שחוזרת מאוחר מהעבודה וכועסת עלי כל הזמן,ויש את החברה של אבא שלי שהיא בכלל רשעית!
הבת שרות הזאת,מה קרה לה היום? כל יום היא עוזרת לי בנחת,ודווקא היום היא רוצה שנגמור מהר כי אבא עוד מעט יבוא לקחת אותי.
היא לא מבינה שאני לא רוצה ללכת? אני כועסת עליו כי הוא כועס על אמא שלי ,ומצד שני מתנהג כל כך יפה לחברה שלו! מה,הוא שכח שאנחנו המשפחה שלו ?
עכשיו היא אומרת שאני לא חייבת ללכת אליו.
אם אני לא אלך אליו הוא יצרח על אמא ואז אמא תהיה עוד יותר עצבנית עלי. ואז אני גם לא אוכל להספיק לגמור את השעורים שאנחנו עכשיו לא עושים במועדונית,כי אנחנו מדברות על אבא.
אוף כמה שאני מסכנה,למה רק אצלי יש כאלה צרות?
עכשיו בואו ננסה אפשרות אחרת :
טוב שאני עכשיו במועדונית,סוף סוף אני אוכל להכין שעורי בית בלי לחשוב על החברה של אבא,אני שונאת אותה !
השאלה היא על "בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ממצרים" ,אני צריכה לחשוב על נשים צדקניות שאני מכירה.
אוף אני לא מכירה נשים צדקניות !
יש את אמא שלי,שחוזרת מאוחר מהעבודה וכועסת עלי כל הזמן,ויש את החברה של אבא שלי שהיא בכלל רשעית!
הבת שרות מבקשת ממני לחשוב עוד פעם.
אני באמת לא מכירה שום אשה צדיקה,איזה מעצבן!
ואז הבת שרות שואלת מה זה צדיקה?
אני יודעת,אחת שכל היום מתפללת ונותנת צדקה . לא מכירה אף אחת כזאת.
ואז הבת שרות אומרת,צדקה זה לתת למישהו אחר ,נכון? את לא מכירה אף אחת כזאת?
אה,אני יודעת,הטבחית של המועדונית,היא מכינה כזה אוכל טעים וכל היום מחבקת אותי.
בת שרות- נכון מאד,מי עוד מכינה לך אוכל?
רחלי -אף אחד.
בת שרות- באמת? חמשה ימים בשבוע את כאן,ומה קורה בשבת?
רחלי -בשבת אני בבית.
בת שרות- ומי מכין לך אוכל?
רחלי -אמא.
בת שרות- אז את יכולה לכתוב גם אותה,נכון?
רחלי -אבל היא כל הזמן כועסת עלי!
בת שרות- כל הזמן????? תספרי לי מה היה היום בבוקר.
רחלי -אמא נתנה לי סנדוויץ וצעקה עלי להזדרז ,כי היא מאחרת לעבודה.
בת שרות- תשימי לב,רחלי.אמא הכינה לך אוכל היום,נכון? ובשביל מה היא הולכת לעבודה?
רחלי -כדי להרויח כסף.
בת שרות- ומה היא עושה בכסף?
רחלי -קונה לי מה שאני צריכה.
בת שרות- אז את רואה רחלי,את יכולה גם את אמא לרשום בתור אשה צדיקה.
עכשיו בואי נעבור לשאלה הבאה:"במה אני יכולה להיות צדיקה ולהביא את הגאולה?" מה את חושבת,רחלי?
רחלי -אני יכולה להתפלל.
בת שרות- יפה מאד רחלי,מה עוד? איזה עוד מצוות ילדים יכולים לקיים?
רחלי -לעזור לאמא.
בת שרות- כל הכבוד "כבד את אביך ואת אמך"
רחלי -אבל אבא כזה מעצבן! למה הוא מצא לו חברה אחרת?
בת שרות- רחלי,אבא הוא זה שהביא אותך לעולם,ה' ציווה אותנו לכבד גם את אבא וגם את אמא!
רחלי -אבל הוא כל הזמן צורח על אמא!
בת שרות- רחלי,אבא ואמא הם כבר אנשים מבוגרים,הם יכולים לפתור את הבעיה הזאת בעצמם. את לא אחראית על זה.
תספרי לי מה את עושה עם אבא כשהוא לוקח אותך?
רחלי -אנחנו הולכים לקניון ואבא קונה לי כל מיני דברים.
בת שרות- יפה,מה למשל?
רחלי -פעם הלכנו לסרט,ואבא קנה לי גלידה.
בת שרות- איזה כיף,אמרת לו תודה רבה?
רחלי -אוי,שכחתי.
בת שרות- תנסי לזכור בפעם הבאה.
רחלי -את יודעת,החברה שלו פעם לקחה אותי לחנות וקנתה לי צמיד יפה.היא רוצה שאני אוהב אותה.
בת שרות- יפה ,תגידי תודה גם לה בפעם הבאה.
והכי חשוב,אל תשכחי להגיד תודה ענקית לאמא ,אחרי שתחזרי הביתה בערב.
היא זאת שעושה בשבילך הכי הרבה.
והיא גם תשמח מאד מאד אם את תהיי תלמידה טובה והמורה תספר לה באסיפת הורים כמה שהתקדמת,נכון?
רחלי -את חושבת שהמורה תגיד את זה?
בת שרות- בודאי,את מכינה שעורים כל כך יפה!
עכשיו ,בואי נמשיך בשעורים. אם לא נגמור,אז תצטרכי להמשיך את השיעורים עם אבא ולא יהיה לך זמן לעשות איתו כיף.
רחלי -טוב,איפה היינו?
--------
אני מקווה שהבהרתי את עצמי,תחשבו על זה.......