חלזונות בלי קונכיות,מעכלים בדידותם
מטפסים על קירות,מחפשים את ביתם.
ואין מי שיזכיר להם שיצאו מרצונם,בעצמם
מי המשיב עלינו את רוח התעיה,המבלבל תמיד.
הדואג להזכיר לי שעוד לא תפסתי את הנקודה
שאני רחוקה גם כשנראה שהייתי קרובה.
ועדיין כאן,
מרחפת השאלה
מדמם בי ריחוק שנחשף
והנשמה מבולבלת משוטטת,אין מוצא.
וטבעת המלך שהשאירה חותמה בי,
אבדה או נסתרת מעיני
ואני בינתיים קורסת,
עד הקיץ הבא.
תגובות
בס"ד
כתיבה פשוט מצוי'ינת.
הי'ו פעמים שהפסיקים לא הי'ו ממש במקום עם הרו'וחים. זה בכו'ונה? [התעיה ,המבלבל / קירות,מחפשים...].
ועדין--> בד"כ בלי ניקוד כותבים את זה עם שני יוד"ים.
זהו, על התוכן... אאוץ'.
המטאפורות נחמדות. כל הכבוד. אחלה כישרון.
שבוע טוב.
והסוף הכי מדהים...
"מדמם בי ריחוק שנחשף"
"טבעת המלך"... יופי של שיר!