שָׂדוֹת לְבָנִים,
מִתְנַעֲרִים מֵהַשֶּׁלֶג הַצַּח,
וּבְאוֹתוֹ הַיּוֹם
לִבָּהּ אֵלָיו נִלְקַח.
הַכְּפוֹר כְּבָר הִפְשִׁיר,
עָלִים יְרוּקִים רְטוּבִים,
וּבְאוֹתוֹ הַיּוֹם
הִתְאַחֵד זוּג אוֹהֲבִים.
טֶרֶם שְׁקִיעָה,
בְּשִׂמְלָה לְבָנָה אָז עוֹמֶדֶת,
וּבְאוֹתוֹ הַיּוֹם
טַבַּעַת עַל אֶצְבַּע עוֹנֶדֶת.
לִבּוֹ וְלִבָּהּ נִקְשְׁרוּ,
וְיָדְעוּ - לְתָמִיד זֶה נוֹעָד,
מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם
אֱלֵי נֶצָח, אֶל עָד...
תגובות
אם כי הפריע לי ההפשרה המוקדמת של הכפור...
[הייתי מצפה שזה לא יופיע מיד לאחר הבית בו מתואר הכפור...]
שיר קליל [לפחות בשבילי]
שכוייח על הבמה!
נהנתי מאד לקוראו.
יישר כוח, מוכשרת!
שיהיה לך שבוע טוב ומבורך.
התאהבתי!
עדין ומרגש.
עלי והמצליחי מוכרשת!
ענת=)
*אפשר לצרפו להזמנה לחתונה
אם כבר את כותבת בצורה הזו היה רצוי להקפיד יותר על המשקל.
בכל אופן, כתבת יפה מאוד אם כי הייתי משפץ כמה דברים
כמו למשל הבית הראשון לא כ"כ מתקשר לשיר ורק בבית השני מבינים את הקשר
שלג=>כפור=>הההפשרה ביחסים=>החום של הקשר וכו...
הבית השלישי קצת בעייתי עם:
"עומדת", "עונדת" כיוון שנשוא השיר אינו נמצא.
תחביר בעייתי.
אבל אהבתי את השיר,
מחבק.