פקעת.

פורסם בתאריך י"א בחשוון תשס"ט, 9.11.2008

ואת רוצה
לברוח
לזרועות הפחד
תימהון,
נוגע בי, עמוק

את יודעת,
שתיגמר הדרך
רגלייך ננעצות במקומן,
כי רק עכשיו,
בינתיים, עוד לא לבד.

ואת רוצה,
לברוח
לביטחון אינסופי
לחיוך,
להשלמה.

ומחשבות
שבשקט,
לב שהתפקע
לבד.

בורחת,
כי יודעת שלבסוף,
תיגמר הדרך.
ואת אף פעם לא היית צריכה,
ללכת.

תגובות

י"ד בחשוון תשס"ט, 11:31
מוריק שליי!! י -חותרת- י

למרות שאני כועסת עלייך, אני אגיב בקצרה [השיעור התחיל..:)]

מדהים. הזדהתי כ"כ.

"ואת רוצה,
לברוח
לביטחון אינסופי
לחיוך,
להשלמה."

 

הלוואי שנגיע לשם מתישהו,

דברי איתי במהרה בימנו אמן!!

ו.. איך היה מתמטיקה? :P


י"ד בחשוון תשס"ט, 16:53
מדהימה שלי, י מורי'ה. י
מיוחדת!
משלומך?..
תודה! באמת הלוואי.. אנחנו כ"כ צריכות לדבר!!

מת'?
אחח..יהיה טוב..

אוהבת אותך!!
ט"ו בחשוון תשס"ט, 19:02
מדהימה שלי י שרית... י    הודעה אחרונה

אחותשלי

איזה כיף לי שזכיתי...

"ואחרי הכול את רוצה ללכת בדרך.."