לִהְיוֹת שׁוּב לְבָד

אֲחוֹרָה בַּזְּמָן שׁוּב נוֹסַעַת,
עֵת הָיִיתִי לְבָד, לֹא יוֹדַעַת,
לֹא אֶשְׁכַּח אֶת הָרֶגַע
בּוֹ אִחַדְנוּ שְׁנַיִים לְאֶחָד,
אֵיךְ רוֹצָה
לִהְיוֹת שׁוּב
לְבָד...

נוֹשֶׁמֶת עֲמוֹק לְתוֹכִי,
זִכְרוֹנוֹת חֲרוּטִים בְּמֹחִי,
לֹא אֶשְׁכַּח אֶת הַצְּלִיל,
עוֹדוֹ מְהַדְהֵד בָּאֳזְנַיִים,
מִתְרַחֵק,
מִתְקָרֵב הוּא
עֲדַיִין...

וְטוֹעִים הָאוֹמְרִים: "אַהֲבָה מְנַצַּחַת",
יֵשׁ עִתִּים שֶׁבָּהֵם לְבֵנִים מְפַצַּחַת,
לֹא אֶשְׁכַּח אֵיךְ פִּצְּחָה אֶת כֻּלִּי,
וְכָל חֵלֶק וָחֵלֶק שָׁמַרְתִּי בַּצַּד,
לְמִקְרֶה שֶׁאֶרְצֶה
לְהִתְאֲחוֹת
וְלִהְיוֹת שׁוּב
לְבָד...