פחד.
ממי? ממה? לא מפסיקה לחשוב על כך.
מהעבר? שחלף, שעבר,
שלא יחזור עוד לעולם, גם לא בתחפושת (אני מקוה)...
מההווה? זה שחולף כהרף עין,
זה שנושא אותי על כפיו ואומר:
"לכי, לכי, ומה שיהיה יהיה".
מהעתיד? אולי, אבל הרי העתיד לא ידוע,
אפשר רק לנחש אותו, לפעמים לקלוע למטרה, ולפעמים לפספס בגדול.
אז אולי הפחד שלי נובע מהחשש לכישלון?
שכמה שאתאמץ, שאשתדל, איכשל?
ואיך אני אמורה לדעת אם אצליח? הרי העתיד לא ידוע...
והתחושה הזאת, שרודפת אותי, שחונקת,
שמשאירה אותי במקומי, קפואה...
אם כך,
הכי טוב להישאר בהווה. לתמיד! לנצח!
כי ההווה נשאר איתי תמיד, ואומר:
"לכי, לכי, ומה שיהיה יהיה..."
יקירתי, הרבה ברכה והצלחה!!
תגובות
יישר כוח!
אהבתי לקרוא!
ברכות והצלחות בהמשך.
תחשבי רק חיובי- ובע"ה ה' יהיה בעזרך.