"ולא מצאה היונה מנוח.."

יונה סימלה לכל אורך הדורות את כנסת ישראל. ככה שהשיר שכתבת מתאים למסורת השירה העברית.
לטעמי, את יכולה לשפר את שיריך בדרכים הבאות:

א. אין כמעט משוררים שיודעים לחרוז בדורות האחרונים (בגלל התרבות הרעש בעולם), מה עוד שחריזה איננה באמת דרך דיבור, ושירה צריכה תמיד להיות קרובה ללשון דיבור. אלא שמשוררים השתמשו בחריזה על מנת שתהיה אחדות צורנית לשיריהם, אבל כשיש תוכן פנימי ברור, אין צורך בחריזה (לדוגמא מזמורי תהלים).
ב. משורר צריך להשתדל להגיד דברים חדשים חצובים מתוך פנימיותו. אחרת, שיריו אינם אלא הדים וצללים משירי דורות קודמים. אמנם גם לכך יש חשיבות בהעברת רוח הלאום מהעבר לעתיד. ובכל זאת, שירה מצליחה להגיע ללב ולשכל רק מתוך מקוריות אמיתית.
ג. כמו שבעץ יש מסביב לכל פרי הרבה עלים, כך בדרך לשיר משובח יש הרבה שירים נחמדים ויפים, אבל כדאי תמיד לזכור שהפירות הם העיקר, וכדי להגיע לפרי נדרשים אורך-רוח והרבה סבלנות בכתיבה (תכונות שאינן בדיוק מדות דורותינו).

בהצלחה!

בס"ד

בלי עין הרע!!!!

כמה שאת מוכשרת...בהכול אשרייך..