צעד מהסס
מתקרב-מתרחק
פסיעה מתגברת
מתרחק-מתקרב
קרוב.
רותח.
לוהט.
ואז-
אבק מסמה עיניים
חוסם אוויר טהור.
אבק חודר לעיניים
מאיץ בדמעות לגבור.
נשיפה קלה,
מעיפה אבק.
יד מחליקה
מסירה אבק.
המקום שכוח אל,
לא נפקד, נדמה זה יובל.
ואבק.
ממשיך וגובר,
אבק.
חודר לאותיות השחורות
נחרט בהן, לא נותן לראות.
ויד מסירה בכל הכוח
נשיפה פועמת, לא מסכימה לשכוח
פו פו פו פוווו....
רוח אבק חזקה גוברת על הרצון
רוח איתנה ממטירה ענני אבק לצון
מסירה אבק
ואבק בא
מסירה אבק
ואבק בא
מסירה אבק
ואבק בא
ואבק בא
בא
בא
בא...
כאילו מישהו בכוח רוצה להסתיר את המצבה שגם ככה קטנה.
תגובות
השתמשת בכלמיני אמצעיים ספרותיים שאני לא זוכר כרגע איך קוראים להם.
שיר מעולה, מחינה ספרותית ומבחינה תוכנית.
10! וזה נדיר אצלי..
למרות שאולי זה יצא ככה..
ולגבי התוכן, זה ממש מעולה, מה אני אגיד.. כולי אושר שהחיזיון הזה מנת חלקי.. אני מקווה שאחרי שהעלתי אותו על הכתב יהיה לי יותר קל להתמודד איתו. אבל טרפיה של כתיבה לא בטוח שתעזור לי כאן..
סתם, סליחה על הציניות, אין לי טענות כלפי אפחד כאן.. תודה על התגובה..
בס"ד.
אין הערות...
ושכוייח שלמרות העיצוב ש"מעיק בעיניים" את ממשיכה להעלות יצירות! =)
גם את מוכשרת מאד! אהבתי.
מעניין אותי... מה הרקע לכתיבת השיר?
אני אוהבת הדדיות..
והרקע לשיר הובא די בפשוטו.. אני לא יודעת לכתוב בצורה מסתורית, למרות שהמון פעמים הייתי רוצה..
השיר פשוט מתאר חיזיון שתוקף אותי כבר כמה שבועות (וזה לא בהכרח בא בזמן חלום, זה עולה גם ביומיום!), שהקבר של אחותי מלא באבק, ואני מנסה לנקות אותו, והאבק רק ממשיך לגבור וממשיך, ובאים ענני אבק גדולים, כאילו בכוונה הם רוצים להסתיר ולהבליע את המצבה..
כשהחיזיון השמיך לחזור על עצמו פעמים נוספות, פתאום קלטתי שאולי מישהו בכוח מנסה להשכיח ממני את המצבה, את אחותי, וזו באמת התחושה שלי במציאות.. אז החיזיון קיבל פירוש פסיכולוגי, אבל עדיין מטריד אותי מה מצב המצבה.. אני רק מהססת ללכת לבדוק..
סליחה על ההשתפכות, פשוט שאלת.. אין לי בעיה לחשוף דברים כאלה אישיים, כלעוד קוראיהם לא מכירים אותי מעבר לפורום..
השיר נפלא עוד יותר עכשיו, כשמבינים איזה סיפור יש מאחוריו...
אילו מילים, איזה שיר.
צל"ש הרמטכ"ל, ממני.
אנחנו לא שוכחים אותם,שירה. רק אתמול אמרנו "יזכור" .
שיהיה לך חג אסיף שמח !!!