*נכתב בעקבות הרהורים לקראת הפרוייקט באומנות שעשיתי שנה שעברה, שנושאו משמעות החיים. אולי בקרוב אני אעלה את היצירות עצמן, אבל כרגע הן בתערוכה במ.א שלנו.
אני יוצאת במסע. מסע שעלול להיות ארוך ולהימשך זמן רב. אך בטוחה אני שהתוצאה תהיה שווה הכל.
במסע זה אני הולכת לחפש, לבנות, לעצב את האמת שלי. את הדרך שלי. את המסלול שלי בחיים האלה. בעולם הזה. ביקום הזה.
במהלך המסע יהיה עלי לעצור מדי פעם, לבחון ולהחליט האם מה שאני עושה ואיך שאני מתנהגת, זה באמת מה שאני רוצה? זה באמת מה שאני אוהבת ומתחברת אליו?
ברור לי שהמטרה הסופית של המסע היא שאני אהיה מאושרת עם עצמי ומרוצה ממה שאני עושה.
כעת, עלי להחליט מה אני לוקחת איתי לדרך. האם לקחת מהדברים הקיימים? האם לאמץ דברים אחרים? האם לבנות דברים חדשים?
ואני יודעת את התשובה. מכיוון שאיני יכולה למחוק במחי יד את כל הדברים הקיימים, עלי להצטייד בהם, וגם מכורח המציאות יהיה עלי ליצור דברים חדשים, וכן גם לאמץ דברים אחרים, במידה והם מוצאים חן בעיני.
ועכשיו אני מבינה עוד דבר, שעלה במהלך הכתיבה-המסע אליו אני יוצאת, לא יגמר לעולם.
זהו מסע החיים.
תגובות
הוא מאוד לא פשוט. מהרבה בחינות.
לא התכוונתי לייאש אם זה נשמע ככה, אבל זאת האמת שאצלי נמצאת עכשיו.
בהצלחה!
מנסיון של נווד - כל דבר שלא מכביד על המשקל - קחי איתך! הכל!
מה שמכביד - מותר לסחוב עד 10 ק"ג, לא כולל מים.
תוסיפי ארבעה ליטר מים - ותצאי למסע הכי מדהים שיהיה לך אי פעם.
ואני אומר זאת בתור אחד שנמצא אחרי שני שליש מסע לפחות.
בהצלחה! אולי נפגוש אותך על אם הדרך, ואולי אני אקדיש לך שיר שתקוע כבר חודשיים בפנקס..