וילון מוסת,
וקרן שמש
משכיחה
דמעה של אמש.
וקולך
לוחש לי חרש:
"עוד נותרה
טיפה של רגש".
"מי אתה?"
אני שואלת,
מענה -
לא מקבלת.
זה רק דמיון
ללא תועלת,
כי המציאות
עוד מבלבלת.
שקיעה דקה,
ושביל אפור
מוביל אותי
לאין חזור.
וילון נסגר
כבה האור,
אתה לא כאן,
האם תחזור?..
תגובות
תוכן מעניין מאד.
הצלחות בהמשך הדרך.
אני אוהבת את הכתיבה שלך!!