אמירה.

פורסם בתאריך ה' בשבט תשס"ט, 30.1.2009

בס"ד

המשותף
מהשונה, נִבְנָה
חוזרת, לחוסר
שעושה אותי שלמה.

בלעה עצמיותה
שנשכחה,
בין גווני היום יום
נחנקה.

קו הגבול,
בין שנאה לקרבה.
[אמירה]
מה יש מעבר למילים
[אשליה.]

עד לאן הלכתי,
גם את לא מבינה.
מדברת מכוח אסור,
שנגלָה.

תגובות

ו' בשבט תשס"ט, 19:52
וואו. [כשאבין - אחזור.] י מילים נסתרות. י
ו' בשבט תשס"ט, 22:11
את כ"כ מעצבנת. י אנונימי י

ואני רוצה את העותק שלי בחזרה.

(רוח טובה,רוח טובה..)

לילה טוב.

ז' בשבט תשס"ט, 00:03
מוריקס שלי י שרית... י

מאמינה שבלי הסבר קשה להגיע לנק' שלך,

ואחרי הכול הבית הראשון שבה אותי -

המשותף
מהשונה, נִבְנָה
חוזרת, לחוסר
שעושה אותי שלמה

סוג של בגרות לא לפחד משוני ולהבין שדוקא הוא מצמיח אותך, קיים בו ערך עצמי,

לא להתערער מהחוסר..להבין שזה מצמיח ת'שלמות..ואי, אין עליך.

אה..וחשבתי שרוב החיים מתרחשים באמת מ"עבר למילים", מבעד לשורות,  

לפעמים שאין זהות בין הפנים לחוץ זה כ'כ קשה לגלות מה הפנים, לקלוע..

ובסוף, האמת מנצחת.

אוהבת אותך. את מדהימה באמת. זכיתי.

כ"ד באב תשס"ט, 15:49
אז לקחת משהוא לשפר את עצמך?יש הרבה מסר בשיר י אנונימי י
כ"ו באב תשס"ט, 14:38
לא הבנתי בערך כלום.. י קלמנטינה י    הודעה אחרונה
מבנה מיוחד, מילים מיוחדות שקשה לי להבין מאין הקרצת.. :)
מהממת לגמריי.

תורת אמת, כשנמנה אותך לתפקיד המחנכת האזורית, תחנכי אותנו. תודה מראש.