גם זה מהכרם הבלתי נדלה שלי.. נכתב מזמן. הכתיבה עצמה כאן ממש לא משו, אבל אם לא תבחנו אך אמצעים חיצוניים- תגלו כאן נקודה חשובה למחשבה....
לפעמים אני תוהה, עד כמה חיוך קטן של מישהו,משפיע עלי ובגדול,
ועד כמה פרצוף זועף של אחר, עושה לי ממש ג'יפה בלב.
לפעמים אני לא מבינה, איך בן אדם מסוגל להיות כ"כ נחמד, ובמעשה אחד הורס את הכל במחי יד.
לפעמים אני חושבת, למה שאחרים רק מתייחסים, אז אני כבר בעננים.
ולפעמים אני שואלת, למה זה כזה משנה לי, מה שאחרים עושים לי.
אולי התשובה היא שאני פשוט זקוקה להם, והם זקוקים לי?
אז לכן, אני תמיד אחייך ואאיר פנים, כי כמים הפנים לפנים... וגם גיליתי שיש כוח למעשים.
תגובהתגובות