יש רגעים,
בין יודעים לא יודעים,
צובעים גם אפור
מחדש.
יש רגעים,
בין עומדים בין נעים,
נוטעים רצונות
של ממש.
יש רגעים,
בין רוצים בין נכנעים,
דוחפים בעל כרחי
אל האור.
יש רגעים,
בין עוורים בין רואים,
לא נותנים לי לחזור
לאחור.
בזכותך הם באים,
אותם רגעים.
כי זה אתה
שנושף בעורפי,
ולוחש: "יש גם טוב,
אף על פי..."
תגובות
בעזרתו יתברך נאמין באמת
השתמשת היטב בחזרה על אותו ביטוי בתחילת כל בית (פרט לאחרון).
היו בתים שנקראו טוב יותר, היו שפחות קצת, אבל סכ"ה השירה כאן זורמת ומורגשת.
ומרגשת. ונותנת תקווה לעתיד, שזה מצויין.
שמחתי לקרוא אותך.