בע"ה.
הדבר הכי בטוח בחיים זה המוות. ב100%.
ובכל זאת כשזה בא - זה מכאיב.
וכשזה בא אחריי יסורים של שנים - זה עוד יותר מכאיב.
עוד נשמה נפרדת מהגוף, עולה לשמיים.
עוד בן אדם שעכשיו נדם ויותר לא ינשום לעולם.
אלמן ושני יתומים שעדיין לא הגיעו למצוות,
צועקים על הקבר - למה היית חייבת למות??
היא עכשיו למעלה בעולם האמת,
ואנחנו כאן לא מצליחים להבין-
איך התפילות לא שינו את הדין.
היא סיימה את התפקיד שלה,
ועדיין קשה להבין
שבסוף כולם מתים.
לזכר מִלכה מוריס,
נלב"ע בט"ו בשבט ה 'תשס"ט.
תגובות
אני אמרתי את שלי במסר"ש..:)
ישרכוח.!
בע"ה.
"המוות הוא חזיון שווא, טומאתו היא שיקרו...."
(הרב קוק, אורות הקודש..)
אני לא בטוחה מי זו באמת.
בסוף כולם מתים...
ילדה, השתפרת.
יהי זיכה ברוך.
אבל כל הקטע של המוות וזה, וזה פשוט יצא אחרייה גם אם לא ממש קשר ישיר עלייה....
אכן....
"החיים קשים-בסוף כולם מתים.."
סתם..(או לא סתם..)
תודה.
בד"ה
עוד משו חושב :
התפילות כן שינו את הדין -
בין אם שלה ובין אם של יהודי אחר -
כי עם ישראל הוא בבחינת "גוף אחד" -
ו...שלוקחים אקמול שכואב הראש [!!] הוא משפיע
גם על חלקים אחרים בגוף.
ברוך דיין האמת.
אולי כשהוא מת כולם בוכים והוא שמח.
קטע גדול.. והסיום.. מהמם=]
חוץ מהיצירה, למה שאמרת. אתמול והיום.
אתמול. כן, לפעמים זה נכון, ועם הזמן משתפרים ומתקדמים, בלי ב"ב [ביקורת בונה, יווווו!המצאתי ר"ת!(רגע, אני המצאתי?)] לא נגיע לשומקום. אני ממסר"שת לך קטע על אותו נושא, במשקל אחר.
אולי כי שתביני את שמעבר למילים הכביכול [ואולי לא.] מתנשאות.
[היום] לא המוות צריך להפחיד אותך, אלא המחשבה שהגעת אל הסוף. שעד עכשיו היית אמורה לעשות משהו,להגיע לאנשהו. עשית את זה, כמו שציפו ממך? זה הפחד.
איילת, אני אוהבת אותך.
ואם להתייחס לתוכן- הצלחת להעביר זעם וכאב בצורה משכנעת ובקטע קצר... אשרייך, ושנשמע בשורות טובות לעם ישראל!!!
בס"ד
השיר באמת יפה.
אבל, המוות הוא לא הסוף. המוות הוא קצת התחלה...
מעבר לשלב אחר של חיים, לסוג אחר של מציאות, של קיום...
הנשמה, חלק אלוק ממעל. נצחית היא...
אבל בכל זאת, "כשמישהו הולך מאיתנו, משהו מאיתנו הולך איתו"..
המון ב"הצלחה...