איך לכתוב שיר: פרק ג

ראשית, כשני קודמיו גם החלק השלישי מדהים אותי. בעומק שלו, ברעיונות ובהסתכלות שלו ובאופן כללי איך שהוא כתוב. אשריך!

שנית, ודאי שנקודת המוצא בשירה היא מתוך הכרת טובה לה' יתברך אולם לעיתים אדם רוצה להשמיע את קול קונו דרך השירה. בליבו הוא ודאי מודה לה' יתברך על שהאיר אותו בידיעה עצומה, אבל עצם השיר הוא לחלוק עם אחרים את אותה הארה - להיות שליחו של מקום. או כמו שאמרת - נבואה (כמובן, סוג של נבואה כי קטונו מלהקרא נביאי ה'). 

ודבר אחרון - תודה! המאמר הוסיף לי הרבה.  

דווקא יש להיזהר מלהיות שליחו של מקום, שהדבר עלול חס וחלילה להוביל לגאוה. רוב נביאי האמת ניבאו על כורחם, להבדיל מנביאי השקר.ובכל זאת, אם אדם חושב שיש ביכולתו להאיר מאור השם יתברך
לרעיו, עליו לעשות זאת בענוה, במתינות, באורך-רוח ומתוך רצון טוב.

וואי אז קראתי עכשיו שוב את התגובה הראשונה שלי והיא נשמעת מאזה יהירה. אז ככה. באמת שאני לא מתיימרת להיות נביאה, קטונתי. גם לא דרך שירה. כל שאני אומרת ששיר לא תמיד מבטא הלל. גם דוד המלך לא כתב רק מזמורי הלל. מזמורי תהילים רבים עוסקים בבקשות, מחשבות ותובנות של דוד המלך. וזה העניין. במזמורי התהילים את מרגיש את החיבור העצום הזה של דוד לריבונו של עולם. גם אם הנושא הישיר הוא לא הלל. ובזה אני רואה את האיזון בין הדברים שאתה העלת - המגבלות הגשמיות והטבע האנושי ובין היראה, הענווה והכיסופים למלך.

עם זאת, מזמורי ההלל הם הנשגבים ביותר, לכן אשרי מי שאלו שיריו=) 

היחס המתוקן בין הברואים לבורא עולם הוא באמצעות תודה. בקשות, סליחות וכו' הם חלק מעולם לא מתוקן. אומרת הגמרא שלעתיד לבוא כל הבקשות שבתפלת 18 תיהפכנה לתודות. ואמר הבעש"ט שרק כשישראל יפסיקו לבקש בקשות (אנוכיות) מהשם, אזי יבוא המשיח.בינתיים, כמובן שיש מקום גם לשאר השירים, ובלבד שלא יכתבו מאנוכיות. אפשר לקחת דוגמא מדוד המלך שכתב את כלל מזמורי תהלים למען כלל ישראל.

זה משאיר אותנו עם ג'וב רציני, למעט בבקשות.
שנזכה ליום עליו מדבר הבעל שם טוב הקדוש.

ומה שבאמת ובתמים נדרש.

הרעיון היפה של הדו שיח בן הנשמה למשורר- מצאה חן בעיניי מאד.

התשובות הנהדרות והמסר החשוב - להודות לקב"ה-

 פשוט  נפלא.

יישר כוח!

בס"ד.
קודם כל, תודה רבה. המאמרים האלה מחזקים, ומבהירים לי דברים חשובים.
-בד"כ נהגת לעשות כותרת של הפסוק.. (אין אמר ואין דברים..)
-בשורה א' ניקוד אומר ולא אמור
המאמר אמנם קצר אבל עמוק עמוק..
בפסקה 4 התכוונת שבעצם הפעולה של המאורות וכל בריאה בעולם, היא המאמר שלהם? אם כך, זו ענוה ענקית
ובאמת, פעם למדתי שדוקא הדומם ולא החי ולא המדבר ולא הצומח, לו יש את הענוה היותר גדולה. למשל השולחן- שדומם, ועליו כותבים וכו'.
- לגבי התגובה של מנסה את כוחי, גם לי היתה השאלה הזו, ועכשיו הבנתי מאד. תודה.
עוד משהו:
תמיד למדנו בבי"ס שאומר- זה דיבור רך כמו ויאמר ה'.. לעומת וידבר ה'- שזה דברים קשים. וכאן, בלי אומר ובלי דברים, הם עושים את תפקידם.
יישר כח.
 

מה שהבנת שעצם פעולת המאורות וכל הבריאה העולם היא מאמרם, זהו בדיוק היסוד של כל פרק שירה.
חודש טוב ומבורך!

ברורים לי. בפרק שירה- המשמעות פשוט לא היתה לי מובנת מספיק. ועכשיו, כמה צריך וטוב ללמוד מכל ברואי ה' בעולם, ועוד להבין, שאנו זוכים לומר את פרקי השירה שלהם. חודש טוב!

תודה רבה. אבל אני דווקא שמעתי שתורה שבעל-פה יותר חשובה

זו מחלוקת חכמים ורבי שמעון. לדעת חכמים, תלמוד תורה שבכתב כתלמוד תורה שבעל-פה. לדעת רבי שמעון, תלמוד תורה שבעל-פה עדיף. מכל מקום אומרת הגמרא: לעולם ישלש אדם את שנותיו, שליש מקרא שליש משנה ושליש גמרא (ועיין קידושין ל, אורות התורה לראי"ה קוק).