עוד רגע והנה

מאת
אדרת
פורסם בתאריך כ"ח בשבט תשס"ט, 22.2.2009

הולכת על חבל דק,
שהולך ומתעבה,
הולך ועולה ומטפס,
על גופי, על ידיי, על כתפיי,
עוד רגע והנה מגיע אל ייעדו -
לנתק את גופי (עד תום) בעל כרחו.

הולכת על קצה התהום,
שהולכת ומעמיקה,
פושרת, חמימה, לוהטת,
כפות רגליי נכוות ממגעה,
עוד רגע והנה מגיעות אל ייעדן -
לשמוט את גופי (פתאום) בעל כרחו.

הולכת אל האור הנוגה,
שהולך ואוסף
חבלים, תהומות, נשמות,
נשמתי פורשת ידיה אל הלא נודע,
עוד רגע והנה מגיעה אל ייעדה -
מותירה את גופי (יתום) בעל כרחו.

תגובות

ל' בשבט תשס"ט, 20:10
מילים ממש קשות שמאוגדות לשיר נפלא וכואב. י הסהר האיתן י
ל' בשבט תשס"ט, 20:19
אוהו.. י ההיא מהחוף י

צריך לקרוא אותו שוב...  בע"ה אולי בלילה כשאספיק.

חודש טוב ושמח!

ל' בשבט תשס"ט, 23:33
הסוגריים שלך נפלאים לי. י בת מלך י

בעזרתו יתברך נאמין באמת

אדרת, יש לך דרך לחבר מילים בצורה שניתן ממש להרגיש אותן. ואותך.
שמרת כאן סכ"ה על מבנה אחיד בין הבתים, אהבתי מאד את השורות השלישיות בכל בית.
במיוחד את האחרונה "חבלים, תהומות, נשמות". חזק חזק ומדהים.

דוקא נחמד לקרוא אותך בלי חרוזים, בצורה מיוחדת כזו.
3>

ל' בשבט תשס"ט, 23:34
מאוד מאוד יפה. י ~~אני~~ י    הודעה אחרונה
אהבתי את השפה והתיאורים. את יודעת לתאר נפלא.