ואולי זו אני שטעיתי,
שמיהרתי מבלי להביט,
ואולי זו אני שעשיתי,
האשמתי מבלי להחליט.
ואולי זו עוד רוח שטות
שמרחה שוב חיוך על שפתיי,
ואולי כל כולי זו טעות,
בלי חשבון של כיצד ומתי.
ואולי כולם חכמים,
יודעים יותר טוב מכולם
מה טוב לי, מה רע בחיים,
עת צאתי כבואי לעולם.
ואולי אם תתן הזדמנות
ותפתח שערים בפניי,
אז אלמד איך לחיות ולמות
בלי חשבון של כיצד ומתי.
תגובות
תאמיני בעצמך. לא כי זה כיף. לא כי זה כדאי. לא כי זה חשוב- כי זה חובה. אין לך את הפריווילגיה להסס.
בהצלחה.