רוצה להיבנות מחדש,
אבל משהו אותי מרסק,
רוצה לצעוק שכולם ישמעו,
אך משהו אותי חונק.
ולמרות שאתה לא לוחץ,
ואמרת: "לך אחכֶּה"!
אני כמו מרגישה שנחסמתי,
והפחד אותי מכֶּה.
ואולי זה יקח יום-יומיים,
קצת קשה לי להפיק לקחים,
אך לא ארשה לך לעולם
לחכות לי לנצח נצחים.
בפניך פתוחה הדלת,
עלי היא עוד נעולה,
כי אתה כבר נושעת מקדם,
ואני עוד מצפה לגאולה...
תגובות
על מי את מדברת?
זה פשוט מזכיר לי מישהם...
תודה
אולי אם נתחיל לכתוב יותר אופטימי יהיה לנו יותר טוב.
(דיברתי על שתינו)