י' אייר נצח שבנצח ה' תשס"ו
לפעמים
אני כותב לךָ שיר
כדי שמלות תפילתי
לא יברחו ויאבדו.
ואחר כך לבד
שוב ושוב
על השיר אחזור
ואתרגש מחדש.
אזכר במרירות
וברצוא הלב שאז היה
ועכשיו התווסף
ללבי הגדוש, הסוער.
אז ככה
לפעמים
אני כותב לך שיר
מנסה להגשים
כל רגש, כל נים
בנפש
אני כותב לךָ
תגובות
הרגשות של משוררים..
אצלי זה ממש לא עובד ככה - אבל אני ממש לא שייכת לעם המשורר- אז זה מסביר הכל.
אהבתי, פשוט ומעביר את המסר בצורה מוצלחת.
ושוב, השאלה הנצחית שלי, סתם מעניין אותי, אתה לא חייב לענות, מה הרקע?
רקע למה? לשיר?
דוקא זה לא שיר שמתייחס לאירוע ספציפי אלא סתם מנסה לחדד לעצי את הסיבה שאני כותב שירים. אולי הוא נכתב תוך כדי חיטוט בפתקים מקומטים (כרטיסי אוטובוס וכאלו) מקומטים ומלאי שירים שמצאתי בארנק.
אבל בכלל - הרקע לשיר לרוב הוא אישי הרבה יותר מהשיר עצמו, לקורא מבחוץ נותר להנות (או לא) מהשר עצמו בלי להכנס לנפש הכותב שהסכים להתפשט ולחשוף חלק ממערומי נפשו.
בס"ד.
כמובן שאין הערות- אני פשוט לא מבינה בזה...
וגם אם הייתי לא נראה לי שיש הערות.
במיוחד על זה:
ואחר כך לבד
שוב ושוב
על השיר אחזור
ואתרגש מחדש.
אזכר במרירות
וברצוא הלב שאז היה
ועכשיו התווסף
ללבי הגדוש, הסוער.