תודה לקב"ה שיש לנו אותך בדברי תורה ,אני מזדהה איתךיאנונימיי
לי יש חסימה לכתוב שירים , כמוצג לראווה שיגיבו
אני לא מצטערת העיקר שאתה כאן ,
המטרה שלי באתר כמוך ,להפיץ קודש בשירה
כל אחד בדרך שלו ,ואתה ב"ה ה' חנן אותך בסיפורים
מהמקורות ,ושירה שאתה יכול להיות גאה בשירך אשרייך
לה' יש נחת ממך אוהב אמת , כשאתה פה אני מרגישה טוב
שבוע טוב ומבורך !
כ"ו באדר תשס"ט, 00:13
שבוע טוב וחודש טוביאוהב אמתי
כ"ו באדר תשס"ט, 01:53
חודש טוב בניסן נגאלנו ובניסן עתידין להגאל בס"ד אמןיאנונימיי
כ"ו באדר תשס"ט, 18:29
לאוהב אמת.יאהובה קלייןי
נהנתי לקרוא את דבריך המעניינים לגבי השירה.
יישר כוח!
ברוך תיהיה, וחודש טוב.
כ"ו באדר תשס"ט, 23:36
יישר כח!ימור ה'י
עמוק מאד. תיקוני כתיב: פסקה2 : כלילת. (נראה לי),פסקה 8 מהסוף: והראוי? מפעים מאד, ויפה החיבור של הפרק והפסוקים להסבר בכתיבת השיר. שמתי לב לזה במיוחד כשפתאום הנשמה שאלה על האבחנות בלשון. קישרת את זה יפה.
לגבי התארים- לא הבנתי מה הכוונה שאמור להתאים להוראה נצחית. יש כאן הרבה חידושים ולימוד לחיים. תודה רבה.
כ"ז באדר תשס"ט, 01:08
מוריה, תודה על התיקוניםיאוהב אמתי
בפסקה 8 מהסוף הכוונה היראוי מלשון שיראים אותו (ככה המלה כתבה בגמרא). כל מה שנאמר בלשון הקודש ברוח הקודש הוא אמת, וככזאת אמת נצחית. לדוגמא, תורת ה' תמימה משיבת נפש, אלה תארים נצחיים של התורה המתקיימים בכל דור ודור.
כ"ז באדר תשס"ט, 20:55
תודה, הבנתי.ימור ה'י
ד' בניסן תשס"ט, 10:29
יש לי שאלה:ימור ה'י
בס"ד. שמתי לב שבברכת 'ברוך שאמר' בתפילת שחרית וב'יציב ונכון' ואפילו בעוד מקומות, יש הרבה הרבה תארים ותשבחות. איך זה מסתדר עם מה שכתבת למעלה?
ד' בניסן תשס"ט, 14:53
שאלה טובהיאוהב אמתי
אלה אינם תארים כלליים, אלה תשבחות מפורטות. לא נאמר ברוך האומר, אלא ברוך אומר ועושה, לא נאמר ברוך הגוזר, אלא ברוך גוזר ומקיים, לא נאמר ברוך הרחמן, אלא ברוך המרחם על הארץ ועל הבריות, וכו'. באשר לאמת ויציב, התארים מיוחסים לדבר השם ולא לקב"ה עצמו.
בכל אופן, אלה תפילות מתקופת בית שני ואילך. בבית שני היתה ירידת דורות, השפעה חזקה של תרבות יוון, פסקה הנבואה ורוח הקודש הלכה ונתמעטה. וממילא התפלה התקרבה ללשון עממית.
ח' בניסן תשס"ט, 10:54
הבנתי, וזה אומר שאנחנו בימינו לא מתפללים כראוי?ימור ה'י
או שהתמימות והדרך שאנו רגילים אליה, עולה על זה?
ח' בניסן תשס"ט, 18:36
העיקר איך מתפללים ולאו דווקא נוסח התפלהיאוהב אמתי
בבית ראשון האנשים היו אנשי מדות מהמעלה העליונה וחיברו בעצמם את תפילותיהם. מדי יום חידשו את תפלותיהם שלא תהא התפלה מצוות חכמים מלומדה.
משנחרב בית ראשון ופסקה הנבואה, חיברו אנשי כנסת הגדולה את תפלת שמונה-עשרה, נוסח קבוע שיתאים לכל הדורות. גם בבית שני היו חסידים שהגיעו למעלות גבוהות מאד בתפלה. חסידים ראשונים היו מתכוננים שעה לפני התפלה, מתפללים שעה ושוהים שעה לאחר התפלה. לעומתם, תלמידי חכמים היו כל כך דבוקים בתלמודם שרק לעתים רחוקות הצליחו לכוון בתפלתם.
הגאונים התקינו שתפילת עלינו לשבח, במקור תפלה לראש השנה, תסיים את התפלה על מנת שהמתפללים לא יסיימו את תפלתם בזחיחות דעת. בתקופת הראשונים נתחברו הרבה פיוטים שנוספו למחזורי התפלה, ובהם פיוטי רשות, בקשה מהקב"ה להתפלל, פיוט שקדם לתפלה.
בדורות האחרונים (400-500 השנה האחרונות) יש ירידת דורות גדולה בתלמוד תורה ובתפלה. הקדמונים עלו עלינו בתמימותם ובחכמתם. אז איך להתפלל? אם אדם שמח להתפלל וישר במעשיו, ממילא תפלתו תהיה טובה. אחת על כמה וכמה, נכון הדבר לתפלה בציבור.
כ"ה בניסן תשס"ט, 23:05
תודה על הפירוט. זה נכון. איזוהי עבודה שבלב? זוהי ימור ה'י
תפילה. וכן תפילה בלא כוונה כגוף ללא נשמה. ומן הסתם שהכוונות של החכמים שחיברו את התפילות וגם את ברוך שאמר, היו טהורות, למרות ההשפעה מאותה תקופה. צריך להתפלל להתפלל כראוי..
תגובות
לי יש חסימה לכתוב שירים , כמוצג לראווה שיגיבו
אני לא מצטערת העיקר שאתה כאן ,
המטרה שלי באתר כמוך ,להפיץ קודש בשירה
כל אחד בדרך שלו ,ואתה ב"ה ה' חנן אותך בסיפורים
מהמקורות ,ושירה שאתה יכול להיות גאה בשירך אשרייך
לה' יש נחת ממך אוהב אמת , כשאתה פה אני מרגישה טוב
שבוע טוב ומבורך !
נהנתי לקרוא את דבריך המעניינים לגבי השירה.
יישר כוח!
ברוך תיהיה, וחודש טוב.
עמוק מאד.
תיקוני כתיב: פסקה2 : כלילת. (נראה לי),פסקה 8 מהסוף: והראוי?
מפעים מאד, ויפה החיבור של הפרק והפסוקים להסבר בכתיבת השיר. שמתי לב לזה במיוחד כשפתאום הנשמה שאלה על האבחנות בלשון. קישרת את זה יפה.
לגבי התארים- לא הבנתי מה הכוונה שאמור להתאים להוראה נצחית.
יש כאן הרבה חידושים ולימוד לחיים.
תודה רבה.
שמתי לב שבברכת 'ברוך שאמר' בתפילת שחרית וב'יציב ונכון' ואפילו בעוד מקומות, יש הרבה הרבה תארים ותשבחות. איך זה מסתדר עם מה שכתבת למעלה?
לא נאמר ברוך האומר, אלא ברוך אומר ועושה, לא נאמר ברוך הגוזר, אלא ברוך גוזר ומקיים, לא נאמר ברוך הרחמן, אלא ברוך המרחם על הארץ ועל הבריות, וכו'. באשר לאמת ויציב, התארים מיוחסים לדבר השם ולא לקב"ה עצמו.
בכל אופן, אלה תפילות מתקופת בית שני ואילך. בבית שני היתה ירידת דורות, השפעה חזקה של תרבות יוון, פסקה הנבואה ורוח הקודש הלכה ונתמעטה. וממילא התפלה התקרבה ללשון עממית.
משנחרב בית ראשון ופסקה הנבואה, חיברו אנשי כנסת הגדולה את תפלת שמונה-עשרה, נוסח קבוע שיתאים לכל הדורות. גם בבית שני היו חסידים שהגיעו למעלות גבוהות מאד בתפלה. חסידים ראשונים היו מתכוננים שעה לפני התפלה, מתפללים שעה ושוהים שעה לאחר התפלה. לעומתם, תלמידי חכמים היו כל כך דבוקים בתלמודם שרק לעתים רחוקות הצליחו לכוון בתפלתם.
הגאונים התקינו שתפילת עלינו לשבח, במקור תפלה לראש השנה, תסיים את התפלה על מנת שהמתפללים לא יסיימו את תפלתם בזחיחות דעת. בתקופת הראשונים נתחברו הרבה פיוטים שנוספו למחזורי התפלה, ובהם פיוטי רשות, בקשה מהקב"ה להתפלל,
פיוט שקדם לתפלה.
בדורות האחרונים (400-500 השנה האחרונות) יש ירידת דורות גדולה בתלמוד תורה ובתפלה. הקדמונים עלו עלינו בתמימותם ובחכמתם. אז איך להתפלל? אם אדם שמח להתפלל וישר במעשיו, ממילא תפלתו תהיה טובה. אחת על כמה וכמה, נכון הדבר לתפלה בציבור.