אח יקר

מזה שנה שאתה כאן ,בריא יותר, חזק יותר ,מחייך קצת יותר.

ואנחנו כאן איתך כמו אז בטוב וברע

חזקים או שמנסים להיות חזקים.

אני יודעת שהיום אין הרבה מה להגיד או לעשות כנגד המלחמה ההרסנית הזו .

כשנפלת, אז נפלנו איתך

ותשע שנים ניסינו לשרוד איתך את הנפילה הקשה הזו.

אח יקר, היום אנחנו יודעים שנילחם בזה כנראה כל החיים

למדנו בתשע השנים הללו המון , הפכנו לאחים בוגרים בעוד שהיינו בסך הכל ילדים,

למדנו לחבק הורים חסרי אונים ולחלוק איתם את כאבם עלייך ,במקום שהוריינו יחלקו איתנו את הכאב

שהיה לנו.

למדנו איך יוצאים מנפילה כל כך קשה , איך מתחילים הכל מחדש,

למדנו לראות אותך, דועך ,הולך , ונגמר, ודעכנו איתך.

למדנו איך לחייך כשלא היה על מה.

אחרי תשע שנים קשות כל כך הצלחת לצאת מזה ,

אתה כבר שנה חזק יותר.

ופתאום הכל שונה , החיים נראים קצת מוזרים, חיים שלא רגילים אלייהם , שיש בהם קצת שקט וטוב.

אך הפסדנו ילדות שלמה שיכלה להיות יפה, היום אנחנו עתידים

לגדל ילדים  ובטח לא ניתן שיקרה להם את מה שקרה לנו אחי.

וזה שנה אחי, אבל שנה למול תשע שנות גיהנום אי אפשר למחוק

בטח יקח לנו שנים להרגע, להרפא, להיות חזקים,אופטימים, לחייך באמת, ולהאמין שלא תיפול שוב.

אנחנו כמה ימים לפני פסח ועולים בי זכרונות לא קלים,

אני זוכרת שבפסח שעבר לא היית איתנו ,היית במקום שעזרו לך

אבל בשביל לעזור לך ניתקו אותך לכמה זמן מ"העולם החיצוני" ולא יכולנו אז לדבר או לראות אותך,

והיו שבתות וחג אחרי חג שלא יכולנו לאחל לך חג שמח או שבת שלום,או רק להגיד שלום.

ובפסח היה קשה, מאוד קשה! העברנו את החג בעצב שלא קל לתאר ,חשבנו עלייך המון,תמיד!

ובפסח הזה אתה איתנו לראשונה ,אחרי שנים שלא זכינו להיות איתך בחג הזה.

ומה נשאר לנו לבקש? שנעבור את החג בצורה רגועה ,שנהיה למשפחה קצת יותר שמחה

שניתן ביטחון אחד לשני ,שכן, נצליח לצאת מזה יחד אפילו אם זה יקח שנים .

שלא נדעך יותר, ושנצליח למצות את גילנו כעת, שנפצה את עצמנו על אובדן הילדות

ואובדן האושר.

לך,  נאחל שה' תמיד יהיה איתך, שברגע של קושי ומעידה תהיה חזק

ושתתחיל לראות אור בחייך!

ולהוריינו היקרים נאחל שיזכו לראות אותך ואותנו פורחים , שיהנו מהמשפחה אותה בנו

שיחייכו כעת יותר

ושיצליחו לשקם ולהשתקם.

באהבה אח יקר וחג שמח!