מה זאת ציונות

פורסם בתאריך י"ב בניסן תשס"ט, 6.4.2009

 

תגובות

י"ג בניסן תשס"ט, 16:53
רעיון יפה אם הבנתי אותך נכון י *מוריה 2* י

בעצם מה שאתה מנסה לומר שזאת הציונות הדתית? כל החבר'ה על הגבעות ששומרים על שמם לבושם ולשונם?

י"ג בניסן תשס"ט, 18:04
לא זאת היתה כוונתי י אוהב אמת י
אלא שצריך לייחד את כל ארבעת הדברים: שם, לשון, דת ולבוש על-פי סדר חשיבות זה. ומפני שהציונות, אם דתית ואם חילונית, שמה דגש כזה או אחר, אנחנו עדיין בגלות.
י"ג בניסן תשס"ט, 18:09
אם כך נשאר תמיד בגלות י *מוריה 2* י
י"ג בניסן תשס"ט, 18:12
זה תלוי רק בנו.. י הביצה שהתחפשה י
י"ג בניסן תשס"ט, 18:23
חס ושלום י אוהב אמת י
עלינו למצוא דרכים חדשות לייחד את השמות, הלשון, הדת והלבוש, ללמוד מהחלוציות של דורות המייסדים ולא לחזור על טעויות של דורות קודמים. למשל:

א. השמות צריכים להיות שלמים ובמלרע ולא חלקיים ובמלעיל. יהודה ולא יודה, יוסף ולא יוסי, אברהם ולא אבי וכו'.
ב. ללמוד וללמוד תנ"ך. זה עיקר החיבור שלנו לא"י ולרוח ישראל.
ג. לכבד את כלל ישראל כשפוסקים הלכה ולא רק עדה, קהילה או זרם מסוים.
י"ג בניסן תשס"ט, 20:42
מסכימה אבל... י *מוריה 2* י
א. זה קשה כי הרבה שמות הם שמות חיבה למשל אי ולא אסף כנ"ל יוסי- יוסף וכו'.
ב. תנ"ך יכול להיות מעניין אם לא היו ממאסים אותו על התלמידים (ע"ע בגרות בתנ"ך) ככה שזה מאוד קשה לשכנע נוער היום ללמוד תנ"ך.
ג.מסכימה בכל מילה!
י"ג בניסן תשס"ט, 23:07
צודקת בכל דבריך י אוהב אמת י
הכל מתחיל מהבית. כאשר ההורים מכבדים את שמות ילדיהם ולומדים בקביעות תנ"ך, ממילא הילדים ילמדו לכבד את שמותיהם ויאהבו ללמוד תנ"ך. פגשתי פעם מישהו שמדי שבת לומד עם אשתו תנ"ך כבר למעלה מ-50 שנה.


י"ג בניסן תשס"ט, 23:57
הלוואי עלי! י *מוריה 2* י
בס"ד

לכבד את השם? יש שמות חיבה אני לא חושבת שזה זלזול בשם... בד"כ הילד חוזר בסוף לשם המקורי שלו.

תנ"ך- בעיה קשה ומוכרת.משרד החינוך מתעקש ללמד תנ"ך בשיטת נחמה ליבוביץ' וזה לא מתאים לרוב התלמידים. אני למשל לא הסתדרתי עם זה. אני אוהבת ללמוד פרוש למילה,פסוק ...ולא מה עבר לרש"י בראש כשהוא החליט לפרש ככה או אחרת.
היום זה ממש אתגר ללמד נוער לאהוב תנ"ך... פעם זה היה מקצוע עיקרי וחשוב היום זה מקצוע שולי ולא חשוב כ"כ.רק בחינוך הדתי יש לו חשיבות וגם הוא נלמד כדי לסמן V על עוד בגרות.
י"ד בניסן תשס"ט, 08:08
על לימוד תנ"ך י אוהב אמת י
בגלות אשכנז היו לומדים רק גמרא (שהכל בה), ואילו בגלות ספרד למדו מקרא בעיון (ולכן רוב מפרשי התנ"ך הגדולים ספרדים). האפודי גינה את מנהג אשכנז וכתב שהצלחת ישראל היא בהתאם ללימוד מקרא. כשהתעוררה רוח הלאום שבו מחדש ללמוד תנ"ך בדבקות. הראי"ה קוק היה קורא מדי חודש את כל התנ"ך. דוד ילין בגיל 13 קרא את התנ"ך 12 פעמים. והיו מאות ואלפים כמוהם בדורם. בשנים שלפני קום המדינה ובשנים הראשונות אחרי הקמת המדינה, למדו תנ"ך באהבה גם בבתי ספר חילוניים. פעם בכל בית דתי בערב שבת היו דנים בקושיות של נחמה ליבוביץ' על פרשת השבוע. ההשפעה של התרבות האמריקאית ב-30 השנה האחרונות גרמה לחומרנות ורצון ללימודי תכלס. ועדיין תורה מונחת בקרן זווית, וכל הרוצה יבוא ויטול.

לטעמי השיטה של נחמה ליבוביץ מורכבת מדי. כדאי ללמוד תנ"ך מתוך פירושיהם הפשוטים של רש"י ורד"ק. רש"י, שפירושו מקובל ונאמן. ורד"ק, שאם אין קמחי אין תורה.
י"ד בניסן תשס"ט, 11:41
לומדים רש"י ורד"ק. השאלה היא מה לומדים. י *מוריה 2* י    הודעה אחרונה
בכל אופן אני מסכימה איתך. צריך להיות יותר מחוברים לתנ"ך כי משם הכל מתחיל.