שיחות על האמנות: ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת

פורסם בתאריך כ"ב בניסן תשס"ט, 16.4.2009

 

תגובות

כ"ב בניסן תשס"ט, 13:25
מענין מאוד אם כי די חפרני. י ההיא מהחוף י
צריך לתפוס את הבנאדם ממש בריכוז כדי לקרוא את זה. אבל - מעניין ממש יישר כח!
משהו שעלה לי בראש תוך כדי הדיון על הצבעים זה שבשנת 1995 עשו ניסוי כדי לבדוק אם צמחיה משנה את צבע המים. הכניסו כמויות עצומות של ברזל לאוקיינוס, בזכותו גדלו כמויות עצומות של פיטופלנקטון (יצורים חד תאים שיושבים בתחתית שרשרת המזון הימית) הם יצרו חיים שם, ובן לילה הפכה חלקת הים הזו לירוקה עכורה במקום כחולה מבהיקה.
ועוד משהו -
"הנשמה: אבל אנחנו מאד רחוקים משתי הדרכים. מאיפה נתחיל?"
מאיפה נתחיל? בלהגדיל את הכלי.. גאולה פרטית.
פסח או לא? :-)

יישר כח!
כ"ב בניסן תשס"ט, 14:20
ענוה איננה תולדה של ברזל י אוהב אמת י
כידוע הכהן הגדול לבש אפוד כליל תכלת, ולמקדש אסור היה להכניס ברזל.
כ"ב בניסן תשס"ט, 23:51
הכוונה י ההיא מהחוף י
לברזל כמו שנמצא בדם..
אבל ניחא. לא הכנסתי את זה למקדש.
לא חשוב.
כ"ג בניסן תשס"ט, 00:39
זה אותו חומר כמדומני :) י אוהב אמת י
בכל אופן, התכלת כחול-ירוק מבריק (את צריכה להכיר את צבע הים - קוראים לך אחת מהחוף). לא נראה לי שהירושלמי התכוון לאצות, אלא לעשבים שעל הגבעות הסמוכות לחוף הים.
כ"ב בניסן תשס"ט, 14:21
בכל אופן, תודה על הקריאה י אוהב אמת י
כ"ה בניסן תשס"ט, 00:22
לאוהב אמת י אהובה קליין י    הודעה אחרונה

קראתי את מאמרך הנפלא  בעניין רב,יישר כוח מגיע לך על כל הסבלנות, ההשקעה של הכתיבה והבאת המקורות!

למסקנה אחת חשובה אני מגיעה, לא די  לאומן לבחור נושא, עליו לבקש סייעתא דשמייא מבורא  עולם לפני תחילת היצירה וגם במהלכה.

כמו כן,  היצירה חייבת לבוא מתוך נשמתו וליבו של האומן והכל לשם שמים ולזיכוי הרבים.

שבוע טוב וחודש מבורך!

הצלחות בהמשך הדרך.