בס"ד
הרפתקאות רבי שרוליק הולמשה 4
רבינו בלשינו ומיודעינו ר' שרוליק הולמשה ישב לו נינוח על הכורסה בביתו אשר ברחוב "בייקור חולים" 211 בעודו פותר תעלומות בעולמות העליונים,כשצלצול טלפון צורמני ומעצבן ניתק את חוט מחשבתו,הוא ניגש והרים את השפופרת,היה זה משמשו הנאמן רב יענקל'ה שטוכטנטראטב , הוא דיבר במהירות כשכולו נסער "איפה כבודו?" שאל יענק'ל, " כבודו במקומו מונח" ענה רב שרוליק בעודו מפריח טבעות עשן ממקטרת הלבונה שלו."מצטער על עזות המצח רבי,אך אין זה זמן לבדיחות!,המצב חמור! בעודי מסתובב לי ברחובות העיר שמתי ליבי להתגודדות חסידים,התקרבתי ולא האמנתי למראה עיניי! רב הקהילה רבי לייב קנייטרוכעך היה.." ,"תסלח לי אך מי עז הפנים שמכתיר את עצמו כרב בנוכחות הוד צדקותי?" קטע אותו ר' שרוליק בסבר פנים חמור."הרשה לי להמשיך,ובכן, הרב שכב אפרקדן על הרצפה,זרועותיו פשוטות לצדדים ופניו קפואים ומעוותים,בליבו היה תקוע סכין חד וסביבו שלולית של דם,והכי חמור- השטריימל היקר והקדוש שלו מעור שועלי ההימלאיה הנדירים-נעלם ועל ראשו היה צמיג מכוסה בפרוות צבועים מסריחה ,מזוהמת וטמאה!!" "ירוחם ה'!!!" קרא ר' הולמשה בצער ומחה דמעה סוררת."אני כבר בא לזירת הפשע המתועב!" אמר בלשינו ובזאת חתם את השיחה.
בזריזות חתולית לבש את הקפוטה המשובץ המפורסם שלו ואת ה"גרטל",ופנה ללכת.
חיש מהר הגיע הרב את זירת האירוע, הוא הילך בענווה מקצועית ופילס את דרכו מבין מאות החסידים המתגודדים סביב הרב."הבה נראה!" אמר ר' שרוליק למשמשו המסור."לפי צורת הדם יכול אני להסיק כי האיש מיומן בקטילות ורציחות לא עלינו,ולפי דקירת החרב ניתן לראות כי איש חסון הוא היה-ניתן לראות לפי חדירת להב החרב עמוק עמוק לתוך הבשר,הסכין חדרה בתנופה,והיא בצד ימין לכן ניתן להסיק שהרוצח הוא שמאלי ועמד לשמאלו של הרב, לפי פרצופו המופתע של הרב אני סובר שהרצח התבצע בהפתעה גמורה,הסכין הוא סכין של שוחטים כפי שניתן לראות,איני מאמין שיהודי קדוש יעשה מעשה נתעב שכזה כנראה מדובר בגוי שרוצה למכור אותו,על השטריימל המזויף אין סימנים ואני מניח שפושע מחושב זה ישאיר טביעות אצבעות על השטריימל.
הנוכחים האזינו בפה פעור להרצאתו של רבינו הקדוש ותלו בו עיניים מעריצות,"זה כלום, רק שילוב של גאונות והיגיון !" ענה רבינו בענווה ופנה ללכת. עוד הוא מדבר והנה עבר שם "ר' ירוחם הקדוש",צעיר מגודל זקן וארוך פיאות שהיה מקובל גדול והסתובב עם תפילין במשך כל היום כולו ומתבודד כשהמשפט השגור על פיו היה "לא מצאתי לגוף טוב ממיסטיקה",אנשים רבים התייחסו אליו ביראת קודש אך היו כאלה שלא האמינו בו וראוהו כמתחזה שרוצה למשוך תשומת לב הוא היה לומד רוב שעות היום ובזמנו הפנוי היה עובד כשוחט ומשגיח כשרות.
רב ירוחם שבדיוק חזר מהתבודדות ממושכת ביער הביט כלא מאמין ברב המוטל ארצה מת ומפיו יצאה זעקה של חיה פצועה שפילחה את הדממה-"רבינו!!! רבינו!!! הוא התנדנד על רגליו ולבסוף נפל ארצה מתעלף.
החסידים החלו לטפל בהם שפתאום נשמעה צעקה גדולה ,החסידים הסבו פניהם אל עבר בלשינו גששינו שצעק: "ירוחם השם!!!" וגרונו האדים כעגבנייה עם אדמת בחמסין מעוצמת הצעקה."אבל רבינו!" פנה אחד החסידים אל הבלש המפורסם,"מה פתאום אתה נזעק?"אמר והחסידים הנהנו בהסכמה. הרב חייך חיוך קדוש ואמר: התכוונתי שירוחם אשם!
הוא הרוצח!,ירוחם,ששכח שהוא מתעלף,קפץ ממקומו כקפיץ מתוח כולו ופניו ורדרדים והולכים והוא הצליח לגמגם: "לללממה.. למה אתה.. חושב שזז....ה אני.."
החסידים הביטו ברבי שרוליק במבט שואל והוא אמר: "בני היקרים,שימו לבכם אל ירוחם הנבזי אשר מהתל בכם כבר הרבה זמן,ניתן לראות על ידיו סימני כפפות גומי ,כמו כן האיש הוא שמאלי-תוכלו לראות שהוא מניח את תפילין על ידו הימנית
הוא לקח את סכין השוחטים שלו כדי להתל בכם בכך שתחשיבוהו כרב ומקובל גדול,אני לא נוהג לקרוא מודעות גויים חס וחלילה אך במקרה נזדמנה לידי פרסומת להצגת התיאטרון,
ןבתמונה ניתן לזהות צעיר גוי וקרח שמשחק בהצגה,מניסיוני הרב במחקר ובילוש למדתי להתבונן באדם עצמו ולא במסכות שסביבו ואכן שימו לב שזהו מיודענו המושחת".הוא הוציא פרסומת צבעונית להצגת התיאטרון בעיר הסמוכה,ילדון חביב ששמע את בלשינו אזר אומץ ומשך את פאתו,שפמו וזקנו המזויפים בצורה מושלמת, ופני הנבל חפו.
"האיש הזה השים עצמו כמתבודד ביער בעוד שהלך לתיאטרון הסמוך ליער בעיר הנכריים המשוקצת,אכן, גוי טיפש,התאמנת טוב שם בתיאטרון,לשבריר שנייה כמעט חשבתי שבאמת התעלפת! כעת אשמח אם תחזיר לנו את השטריימל ואני חושב שכפותר התעלומה ראוי שתיתן אותו לי!" אמר הרב בחשיבות,האיש הלך כששני חסידים גברתנים מחזיקים אותו באוזניו והשיב את הרכוש הגנוב.
לאחר מכן השטריימל הועבר לרב והחסידים רגמו אבנים כלפי שונא ישראל המתחזה עד אשר הפך לגל עצמות ואבנים.
תגובות
מצפה להמשך!